רן כתבת משהו שמאד נפוץ בקרב דתיים ורוחניקים.
וזה במקום להבין מה באמת רוצים או אוהבים.
מנסים לתרץ את מה שמרגישים. כאילו לנצל את זה,
תפיסתית כאתגר רוחני. כמו שעד גיל מסויים,
כל הבחורות שפגשתי בחיי היו בשבילי כמו סדנה,
או התמודדות רוחנית. והחיים הם לא סדנה.
כמו שאם אתה ממש מעדיף חיים יותר רגועים ומאוזנים עבורך. זכותך לאמר לא מתאים לי הלחץ.
כי אם זאת האמת הפשוטה שלך. לקחת אותה ולהפוך
אותה למשל למעין אתגר רוחני. זה סוג של אונס מרצון. לא? טוב לדעת את האמת, האמת שלנו, זאת שאין לה צידוקים חשובים חוץ ממה שמרגישים.