נולדתי כמו נבט שהונבט באדמה (אבל עם הורים כמובן). לאט עם השנים הנבט התפתח וגדל והפך להיות עץ. אני גדלתי, יש עלים, גבעולים, ויש גזע, ועל כל העץ הזה (שזה אני) יש אלפי סיפורים ששוזרים את סיפור חיי.
יש גבעול בו מסופר איך יש את ימי זכרון שהייתי רואה אנשים מורידים דמעה ומתייפחים (מי משפחות שכולות, מי חברים כואבים), יש את ההגדה של פסח המספרת את סיפורו המפואר של עם ישראל מיציאת מצריים אותה קראתי כל שנה, יש את הדלקת הנירות של ערב שבת ואיחוד המשפחה. ויש את יום הזכרון לשואה ואת יום הזכרון לחללי צהל שבו אני זוכרת שאנשים נרדפו והושמדו רק כי הם היו יהודים, ואיך חיילים וחיילות מסרו נפשם וקפחו חייהם או נשארו נכים כדי שתוקם מדינת ישראל.
ואתה יודע מה ? גם אם אתה לא שומר מצוות, האם אין בליבך ולו רגש קטן כלפי כל אלו שמסרו נפשם ונגדעו חייהם רק כי הם נולדו כמוך - יהודים ? אתה באמת מסוגל להתכחש לשרשים שלך ?
אני חושבת שכל החיילים שנהרגו, נפצעו, יהודים שהושמדו במלחמת העולם השניה – היו רוצים למות עוד פעם אם היו יודעים שקרבנם היה לשווא, רק מלחשוב על זה בא לי לבכות.

כמו נהר עם דגים קופצים ויהדות זה נהר סוער שדורש רפסודה מחוזקת, אין לך שום ידע על שתי הדתות. ולא נותר לי לשאול אותך בתור אחת שמתייצבת כנציג היהודים והיהדות, האם זו מצווה של היהודים, להתווכח על דבר שאין להם בו שום מושג.

אבל בודהיזם היא דת. מה אתה מתרגל ?

מה שהפריע לי הוא הצידוד בדת הבודהיסטית. זוהי דת לכל דבר. באמת אתה מרגיש צורך להפנות עורף לשורשים שלך של הוריך, הוריהם, ואבות אבותיך ? הם לא מספיק אוניברסלים ?

אני לא יודעת כמה אתה יודע על היהדות, אבל אם נאס''א בחרה להשתמש בספירה היהודית כשיטת ספירה של זמן. אז אולי יש דברים ביהדות שטרם נחשפת אליהם ?

אתה יכול להגיד שנחשפת לבודהיזם, ולקחת ממנו אימוני יוגה, סבבה. זה מענין אותך, זה אוניברסלי. האם אתה מתבקש להגיד כל מיני אומים בזמן התרגול ? כי אם כן, הם זוהי מסיונריות בודהיסטית, ולמה שתסכים להגיד משפטי דת של עם אחר ? מה אין לך דת ? אין לך כבוד? אין לך שורשים, הורים ? חברים שלך לא היו בצבא ? לא נפצעו ? למה אתה צריך לצטט אנשים שאתה בכלל לא מכיר ?

אבל כן חשוב לזכור שאתה יהודי במהותך, ואיך אני יודעת שאתה יהודי ? כי זה אופי יהודי לשאול הרבה שאלות ולהטיל ספק בכל דבר ואתה מתנהג בדיוק כמו יהודי, לא מפסיק לשאול ולחקור.
וגם אם אתה תחשוב שאתה בודהיסט, ברגע האמת העמים האחרים יזכירו לך שאתה יהודי (אין צורך להזכיר את השואה שוב, נכון ?)

וקשר אליו ועבר היסטוריה אחרת, מורשת אחרת, הם מדברים בשפה אחרת, יש להם תרבות אחרת, מנהגים אחרים והם מתנהגים באופן שאתה לא מכיר. מה נתפסת לכמה שורות ששמעת אותם אומרים ?

אתה תומך בעם ובמורשת ובדת של עם שאין לך שום קשר אליו – בעיני זה זיוף ענק. מזכיר אותם, מצטט את כתביהם, מדבר עליהם בהערצה, מגן עליהם – זה מעורר בי קצת שעט נפש. כי אתה לא בודהיסט – אז למה אתה משחק מישחק כאלו אתה כן, ואתה מצפה שאני אשחק איתך את המשחק הזה ?

כפי שאמרתי, זו שאלה של מצפון. האם לקיים מצוות כן או לא. אני כיהודיה מתחבטת בשאלה, בודקת דברים, קוראת בספרים ומקשיבה להרצאות במטרה למצוא תשובות מה עלי לעשות במסגרת היותי יהודיה, ויכול להיות שלא תהיה שבע רצון מההחלטות שלי כיהודיה.

אבל לא נראה לך קצת אדיוטי אם הייתי מחליטה עכשיו שצדקו הפיליפינים שהם סוגרים לתנין (זה אמיתי) וחושבים שהוא חיה קדושה ? אני יהודיה, מה תנין עכשיו ?

ולהקביל את זה, אתה החלטת אולי שהבודהיסטים צדקו וכל הפילוסופיה האנושית מבוססת עליהם.
הקיום של הבודהיסטים מבוסס על הבודהיזם.
הקיום של היהודים - מבוסס על היהדות.
אל תתבלבל !

אגיע למקומות מאוד משונים.
למשל, בהתאם לדברייך, לעולם לא אוכל להחליף את מקום מגוריי, בגדיי, העבודה שלי, החפצים שנמצאו בסביבתי כשנולדתי, ללמוד שפה שאינה שפת-האם שלי וכולי.
למיטב זכרוני, אוטוביוגרפיה נכתבת בדיעבד ולא למפרע, ולמעשה האוטוביוגרפיה שלי (וכל אוטוביוגרפיה של כל אדם) היא תהליכים בהתהוות, ולא סיפור שנקבע מראש.
שני אלמנטים בסיסיים נעדרים בתפישתך את חייו של אדם: השינוי והיכולת לבחור. אני חושב שזה מאוד בעייתי מה שאת מציגה שכן בסאב-טקסט של דברייך האדם הוא יצור מתוכנת לחלוטין וכל ניסיון שלו לשנות את המתווים שלו נידון לכישלון.
ישנן כמובן בעיות נוספות בדברייך, כגון חוסר היכולת לראות את קשרי-הגומלין בין בני אדם למרות מרחקם הגיאוגרפי וריחוקם התרבותי או הדתי, חוסר-יכולת לראות את המשותף והאוניברסלי בין בני-אדם וגם חוסר-יכולת לראות, להבין, להכיל ולקבל את מה שנמצא מעבר לקצה אפך.
דת, תרבות, מסורת, היסטוריה - כל אלה הם תהליכים שנמצאים בהשתנות מתמדת, בנוסף להיותם אוסף של השקפות, ערכים, דעות, אמונות וכד', ואין שום סיבה שבעולם לא לשנות אותם ואף להחליפם באחרים במידה ואינם מועילים לנו עוד.

ורוצה להמשיך את הדיון, מקווה שאפשר.

קראתי את מה שכתבת, וניסיתי להבין.
אני הבנתי, שאתה בעצם 'זוכר' את התודעה, או מודע לתודעה שלך ומה שמאפשר לך לזכור את התודעה זה הבודהה הזה שמדבר על תודעה.
אבל האם לא אפשרי לדבר על תודעה מבלי לדבר על בודהיזם ?

אני מבינה שנוח לך להשתמש במילה בודהיזם כי הוא דיבר יותר מכל זרם אחר על נושא התודעה שהוא חשוב לך.

אך בכל שפה, גם בעברית, גם באנגלית, האם המילה CONCIOUSNESS אינה מסבירה את הרצון שלך להיות ער, בהיר, צלול במחשבתך ובעל יכולת התבוננות תוך כדי שאתה עושה דברים ?

כי סוף סוף הבנתי מה שאתה אומר. אתה זקוק לבהירות/ערנות הזו בהתנהגות היומיומית שלך ובחייך בכלל.

ורוצה להציע הצעה, או תרגיל, אם יתחשק לך. כשאתה מגיע למקומות חדשים, פוגש אנשים חדשים שלא מכירים אותך, אל תזכיר את הבודהיזם כלל, אל תשתמש במילים הקשורות לבודהיזם, ואל תביא את 'כרטיס הביקור' הזה שגורם לאנשים להתנהג אליך באופן שבו הם מתנהגים אליך בידיעה שאתה בודהיסט. האם עדיין אתה מרגיש ער, מודע, צלול ?

ששאלת יושב יפה בדיוק באותם משפטים:
מהם לדעתך מהותם של שכר ועונש - אם לא תיקון ?
מהי מהותה של גאולה - אם לא תיקון ?
מהי מהותה של ישועה - אם לא תיקון ?
וחיי נצח בעולם הבא ? אם לא תיקון ?
מהי מהותם של כל אלה - אם לא תיקון ?
הצמדות לצמד המילים הללו ''שחרור מסבל'' לא צריך לגרום לך להמיר את דתך.
בדיוק כפי שהמילה ''תיקון'' לא הופכת אותי ליהודיה חרדית.
אלו הם בסך הכל צמד מילים - לא עליהם בנוי העולם הזה.