הלוואי שהחיים היו ככה. רק לשחרר, להפסיק לתכנן ולחרוד - והכל יקרה מעצמו ובזמן. מפתה כל כך לאמץ את זה. ומי שמאמין, ומשכנע עצמו שעל ידי האמונה גם החיים ישתנו - אשריו.
אך רק פתי מאמין לכל דבר.
אכן גן עדן של שוטים.
האם כדאי להיות שוטה, להאמין ולחוות אושר מזויף, על פני חיים של אמת ספוגים בקושי וסבל? בחירה קשה.