וזה שאתה יודע מי אתה עדיין לא מכשיר אותך להוראה.

בלדבר על עצמך בגוף שלישי כמו כל יתר מאותגרי המציאות? חייב להיות מיוחד בין המיוחדים. אולי תראה פסיכיאטר?

מציעה לעמיר פריימן להציץ באתר ''קבלה לעם''
התובנות שלו תואמות את התפיסה של המקובלים
רק ששם ימצא אותם במסגרת של השקפת עולם שלמה וכוללת.

חוששני שלמרות שאתה אדם טוב, התרגול שלך לקוי, ושכבות רבות עדיין לא קילפת.

ברכות

כמו יציאת מצרים ומעמד הר סיני שמתייחסים אליהם כאל עובדות היסטוריות אבל למעשה האירועים האלה לא התרחשו מבחינה היסטורית.

אני לא פוסל את היהדות כולה על הסף, אבל בטח שאי אפשר לקבל את כל המסורת כאמת מוחלטת בשעה שברור שיש המון טעויות.

למוסר הבודהיסטי, או היפני?
האם יש להם בכלל מוסר, ליפנים?
מה מביא ישראלי יהודי לחפש מוסר במדינה חשוכה כמו יפן?
מילא תיסע לשם לחפש כוסיות, כמו שמישהו פה אמר, או לחפש את ''ההארה'' הניו אייג'ית, שהיא מין שלווה מזויפת,
או בשילוב השניים, תחפש ותמצא יפנית חמודה שתעשה לך צ'יקי צ'יקי בגב, אבל מוסר? ביפן? מה אתה, דפוק?
עד כדי כך בור ועם הארץ?
ואללה בחיי צודקים החרדים שמסרבים ללמוד את לימודי הליב''ה - הם לא שווים הרבה לבניית האדם, מבפנים, באמת.

הארה שמארה

עבר נזיר זן ביער וראה בית בוער,
דפק בדלת אמר לבעלי הבית:
''צאו, צאו החוצה, הבית בוער!''
למה שנצא החוצה? ענו לו.
מה יש שם בחוץ ששווה שנצא? תהו.
אבל הבית בוער- הזדעק נזיר הזן.
ובעלי הבית בשלהם, לא יוצאים.

מי שנכנס לבית בוער- שלא יתפלא שגלימתו מסריחה מעשן.

הארה היא מילה יפה.
בורות היא מילה יפה באותה מידה.
מוסר היא מילה מעניינת.
גם רצח עם.
כולן רק מילים.

מה עם החיים? מה קורה שם? זאת הארה וגם הערה

בברכה,
דניאלה. תלמידת זן בןדהיזם וטרילותרפיה

בשורה התחתונה אנחנו תמיד תחת מבחן של מוסר
הכול עניין של בחירה
וכול השאר זה רק תפאורה כמו''עני,עשיר מכוער,יפה ''הכול שווה בעיני המוסר שבוחן את כולם לפי יכולתם

לכל היותר אתה מרגיש או חווה, אבל ידיעה זו איננה.

לא שאני מצפה לידיעה ממי שבורח מהאני. המקום היחיד בו אין אני הוא בקבר.

הוא אדם טבעוני

או שזה לא כולל חיות וכאלה

אם לפי תפיסתו של הכותב, אכן האירה בו אותה תובנה מתוקה, הכיצד הקטע מנסה לגבש ''אני'' משמעותי מאוד אצל הקורא לגביו. ה''אני הנזיר'' ה''אני המבין'' ה''אני ההרפתקן'' ה''אני המורה'' ה''אני הרוחני''. מעניין 41 פעם הופיעה המילה ''אני'', רק 3 פעמים המילה ''בי'' ו 12 פעם המילה ''שלי''.
כמו שנאמר המסוכן ביותר הינו ה''אני הרוחני'' מסמא העיניים, אליו נפלת קורבן. כן! אתה! עמיר! בעל השם והד''ר! אתה! נפלת קורבן!
זה הזמן לחזור לעבוד על מידת הענווה שבנפש. הגילוי אותו היא צופנת שווה בשבילו להרכין את הראש ולהפרד מ''אני'' נוסף.
:)

הייתי בהודו, ניסתי שם המון, הוצאתי פול כסף בטיולים ונסיונות למצוא את חווית ''הארה''.
ובצורה מקרית ופלאית, אחרי שהייתי אצל המקובלת הרבנית יפה כהן, בבני ברק, לאחר ששמעתי עליה מחברותי המלצות. שהיא מקבלת רק נשים, ושהיא לא גובה שום תשלום.
פתאום אצלה הרגשתי משה מסטי עמוק, ''הארה אדירה''. איזה הרגשה טובה שממשיכה ללות אותי
אני מודה שעם הזמן אותה הארה מתפוגגת,אבל משהו נשאר בי,ואני מרגישה אור קטן חמוד תמיד.
אולי ליהדים הרגשת הארה נמצאת רק לאור היהדות והקבלה היהודית.
ובעצם בכל העולם תשאלו את מדונה, מחפשים את הארה הזו,שלנו, אז למה שאנחנו לא נשתמש במה שיש בנשמה של כל אחת מאיתנו.
זה ממש כייף, הרגשת התעלות ואור,כשאני נזכרת בזה אני מתמלאת ארגיות חיוביות וכמיהה לעוד ועוד..משהו משלי משלנו
העולם הקסום של האשה היהודיה אור שמימי