קשה להבין ולהפנים את היותנו שייכים, מחוברים לשלם אחד. וגם כשמבינים זאת- זה עדיין נשאר פעמים רבות בגדר רעיון קוגניטיבי מעניין ותו לא. לוקח זמן ביחד עם התבגרות, בשלות חיים ותרגול רוחני כדי להביא רעיון זה לכדי חוויה, לכדי הכרה מופנמת, ולא קל לחיות לפי עיקרון זה.
אני חושבת שהשלב הראשון הוא לתרגל הסתכלות על עצמי ועל אחרים שלא דרך כותרות בתעודת הזהות, וליצור ניסיון כנה לראות מעבר לכך. כשמממשים זאת, משהו מבפנים מתרחב ויש אפשרות לראות ולרצות להמשיך בדרך זו, הכעסים מתמוססים והחמלה מתגברת.

השלב המתקדם של זה נקרא: ואהבת לרעך כמוך. כי כשאני מאכיל אחרים, זה עדיין אגואיסטי, אני בעצמי מתמלא, זה לתת על מנת לקבל, כמו קיבוץ, הכוונה האמיתית היא לקבל על מנת לתת מתוך הרגשת הזולת ואהבת הזולת. אבל מתוך שלא לשמה נגיע לשמה

אטומים בונים מולקולות, שבונות תאים, שבונים איברים, שבונים מערכות שבונות את האדם האורגניזם המשוכלל ביותר להתמודד עם הקיום והכשרה לקיום עתידי (אי וודאות) תפקידנו כעת לבנות (אבולוציה מודעת) את הארגון האנושי המיטבי לצורך קיום והכשרה לקיום עתידי באמצעות אבני בניה בסיסיות בשם TAING Oֶ^3

Enspiring. It is good to be reminded all the time , as we tend to forget by the dayly worries.