תודה לך בן. אכן הלימודים שעברתי ושאני עדיין עוברת מעצימים, מדהימים ולוקחים אותי רחוק למקום הנכון עבורי.
אני מאוד מעריכה את תגובתך, שלמרות שזו לא האמונה שלך, עדיין אתה יכול לתת לזה מקום בתוכך.
יש האומרים שזה דמיון, יש האומרים שזו המצאה, יש האומרים שזו בדיה, אני אומרת - זה עושה לי טוב. זה מקדם אותי. את משפחתי ואת חיינו. יש הרבה דברים שאנו לא מבינים בחושים ה''רגילים'' שלנו ויש עוד דברים רבים מעבר לנראה בעין רגילה.

החשוב ביותר בעיני, זה לכבד ולתת מקום לכולם. לתת מקום לאמונה שבלב, לאמונה שבדת, לאמונה בדרך שונה משל אחרים וגם מקום לסקפטים.
לכולם יש מקום ולכולם יש בחירה חופשית בדרך חייהם.

בשמחה נורית

אפשר להתייחס אליו כאל סיפור אגדה, ועדיין לקחת ממנו משהו, לדוגמא לשאול את עצמנו ''מתי לקחת לעצמך זמן וישבת כמה רגעים בשקט? בטבע? מתי הקשבת לעצמך באמת?''

ואפשר גם לנסות להרחיב את תפיסת העולם ולשקול את האפשרות שאולי המציאות שאנחנו קולטים בחמשת החושים שלנו היא רק קצה הקרחון של מציאות הרבה יותר מורכבת ושאולי תודעה היא לא נחלתם הבלעדית של בני אדם.