כל סצנת הזנות ''המופנית לזרים'' בתאילנד (להבדיל מהזנות המופנית למקומיים) מתנהלת ללא כל סרסרות וללא כל כפיה.
נכון שברוב הברים קיים ''קנס בר'' בגובה של כ- 10 דולר אשר בו נושאת הבחורה העוזבת את הבר במהלך העבודה, אך לא מקנס זה מגיעים רווחי הבר: הקנס אכן נועד לשפות את הבר על העלמותה של עובדת / מארחת / מלצרית במהלך המשמרת: בר המתרוקן ממארחות, מאבד גם את הלקוחות באותו ערב.
רווחי הבר מגיעים לא מ''קנסות'' כי אם ממכר של משקאות. התופעה הנפוצה בהרבה אינה לחץ על הנערות מצד הנהלת ללכת עם לקוחות, אלא דווקא לחץ להישאר עד סוף המשמרת (לפחות כאשר הבר עמוס בלקוחות).
אין בפלח השוק המופנה למערביים, ברים הכופים על נערות ללכת עם לקוחות שאינם נושאים חן בעיניהם. הבחורות מחליטות עם מי ילכו ולמי יסרבו.
ביחסים שבין הנערות למנהל הבר (בד''כ מערבי מזדקן, אם כי לעתים קרובות זונה לשעבר) הצד החזק הוא הנערות: נערות עוזבות את הברים ללא כל התראה ועוברות לעבוד אצל המתחרים, ואין להנהלת הבר כל מנוף לחץ עליהן - שהרי המשכורת המשולמת ע''י הבר היא חלק קטן מאוד מההכנסה (עיקר ההכנסה מהתשלום הישיר ע''י הלקוחות).