כמי שמתיימר לייצג השקפת עולם מדעית אוביקטיבית אתה מאכזב בחוסר ידע ביחס לאינפורמציה שיש לך על מחקרים מדעיים.
בתאוריות קוונטו-מכאניות ידוע וברור שהשקפת עולמו של החוקר משפיעה בצורה ישירה על המחקר עצמו. ניתן לדוגמא להחליט כיצד להתייחס לתופעות קוונטומכאניות . הצופה או החוקר יכול להתייחס לתופעת גל או לחלקיקים במחקר נתון והתיחסות זאת תקבע את התוצאה.
הפיזיקאי גו'ן הייגלין שעבד בן השאר בסרן הסיק מהלגרנגיין של N=8 בתאוריות הסופרגרביטציה את התכונות של השדה המאוחד של כל חוקי הטבע ובן השאר התכונות הוא מיקם את התכונה של ''יחוס עצמי'' וזיהה אותה עם התודעה האנושית. כלומר גם בתחום האוביקטיבי של המציאות שנחקר על ידי המדע המודרני אנו מוצאים אלמנט סוביקטיבי של תודעה שבה ניתן להתנסות במדיטציה כשתשומת ליבנו עוברת מעבר לכל פעילות מנטאלית וחווה מצב של תודעה טהורה או סמאדהי.
ושוב התייחסות לחיים שמבוססת רק על מדע מוגבלת ביותר ואינה מבטיחה אושר וסיפוק בחיים כפי שאתה בוודאי יודע מנסיונך האישי.