- 3.
- 2.
- 1.
יו, 09/01/11 13:21
זה חייב להתחיל באהבת הזולת...לא בעצמך - אף פעם לא לנסות להתחיל בעצמך, כי כולנו אוהבים את עצמנו עד תום - גם כשאנו מרגישים שאנו שונאים את עצמנו...אנו בעצם שונאים את החיסרון(האשלייתי) שאנו מרגישים בתוכנו, ומאשימים את זולתנו(העולם) בכך שהוא אינו נותן לנו מה שאנו רוצים ממנו...ומשם ההשלכה על אלוהים מהירה מאוד...כמו שההשלכה על ההורים בכל הבעיות שלנו בחיים קלה...כי בעומק ליבנו אנו יודעים שהם תלויים בנו...-
Shani, 10/01/11 09:09
How can you love the other when you dont love yourself?
what do we mean when we say 'Love' that is at core here i think.
I do not consider loving myself as a selfish thing, but as a place from which to start giving to others.
If within me lies a great turmoil I cannot really and truly be and love another, as I may be acting from a certain lack-ness.
-
יו, 10/01/11 11:58
על מי אנו חושבים כל היום? למי אנו דואגים כל היום שיהיה לו יותר טוב, יותר נחת, יותר הצלחה? האם אנו באמת שונאים את עצמנו, או את הזולת על כך שהוא לא מספק לנו את כל צרכינו(לדעתינו)?
ה''שנאה העצמית'' שאנו מרגישים, היא תחפושת לשנאת הזולת שבנו...ואת זה אנו מסתירים מעיני עצמנו...''שנאה עצמית'' היא רגשות האשמה שלנו על המחסור הנורא שאנו מרגישים, אבל מי מאשים? אנחנו. ואם אנחנו כל כך אכזריים עם עצמנו, מה יחסנו כלפי הזולת?
זה נכון שכפי שאנו מתייחסים לעצמנו כך אנו מתייחסים לאחר אבל כל מה שאני אומר זה שצריך להתחיל בלשנות את היחס שלנו לאחר, ורק כשנגלה שאנו בעצם אוהבים את זולתנו, נוכל להתחיל להתייחס בחמלה גם לעצמנו...
בגלל זה אמרתי שלא צריך להתחיל בלשנות את היחס כלפי עצמך...אלא כלפי הזולת. אני לא אומר ש''אהבה עצמית'' היא דבר אנוכי, אלא שהיא פשוט מגבילה אותנו מלראות את העצמי האמיתי שלנו - הזולת. אהבה היא סך הכל יחס טבעי כלפי מישהו שאיננו רואים בו אשמה. לא מתבקש מאיתנו אלא לראות שאין אשמה באף אחד - ומכאן גם בנו...כך נוכל לתת ולקבל אהבה באופן חופשי, ללא התנגדות האגו.-
Shani, 10/01/11 14:41
Ok, I think we are saying the same thing here but slightly differently:
I think that in order to help/love/forgive another I should be compassionate within me,
Realize my self loathing and be accountable, but also forgive myself and treat myself with compassion like I will do with others.
Whilst you argue that: inner work begins by helping others and the inner will follow, which I totally agree with! As the other in reality reflects ‘me’. Like holding a mirror on to myself.
However, I also think that sometimes we beat ourselves too hard. And here, I realize we may be drawing form different experiences...
I do not think that Love is not Just יחס
I think love amogst many things, Is the abilty to be open with yourself and others
I too think that giving is the best way to receive, but also I think that one should learn how to receive from oneself!
Otherwise helping and loving others can be a form of escaping, escaping the inner conflict.-
Glad we're having that converse...יו, 10/01/11 15:30
Ok - I'm not talking about helping others in some repentance attitude, and believing we have to make amends for our guilty thoughts and behavior.
As Alan watts puts it - Spirituality is not some kind of ''do-gooderry''...
we have love to give but it doesn't come from us but from love's source...we have it to give but we are not willing to give it because we believe we have so little of it - but only by giving it we will understand it was never lacking in us.
Chicken and the egg situation.
Again - the limitless giving of love will come natural to anyone that will see the other as guiltless and thus worthy of love. Do we not see the others fault much more serious than our owns? can we really will for a friend everything we want for our selves? more and more and more? in truth - this is probably what love is...limitless, shape-less, abstract...by being everything that IS, we cannot even give it a name. But we can feel it and be in-love.-
Shani, 10/01/11 16:54
And thanks for writing in english ;-)
I could continue this conversation as I find this very interesting
but I really like your message!
I wish to note that I did not cultivate spirituality in my argument but rather I responded to Ran’s advice to his friend
Saying that, I like your words at the end
And so I thank you of sharing
Toda-
yo, 10/01/11 18:46
I draw from the audio lectures of Alan Watts(available on youtube), and A course in miracles...I recommend both very much...
it's a way of understanding the fallacy of guilt, and it's uncreative attributes...(biting ourselves up), though it does ''take'' time.
I can send my pseudo mail if you want to continue chatting... :) -
-
-
-
-
-
-