רוני יקרה,
כמות התארים המתלווה לשמך נמצא ביחס הפוך לתוכן דברייך ולעיצותייך הנבונות.משהו כאן לא אמין, לא אותנטי כמו שהמאמנים אוהבים לומר...
אם את מציגה את עצמך בכל התארים הללו, את עדיין בDOING ורוצה עוד מזה (לגיטימי לחלוטין) אבל את בטח לא ב-BEING לו את מכוונת בדברייך.
הי זוהרה,
קראתי בעניין את תגובתך לכתבה שלי.
תודה על תגובתך, ששיקפה לי את המסע שלי (שימי לב שהתואר האחרון המלווה את שמי הוא 'אשה במסע').
המסע מעשיה להוויה, לוקח זמן ומאמץ. הוא משתף אחרים בדרך, שאולי יזדהו ויבחנו לעצמם את המסע שלהם..
הדברים שכתבתי היו לאחרים אך לא פחות - לעצמי - מן כיוון למצפן שמשמש למסע שלי.
בכל מקרה - בכל הטלטלות - זה מסע אותנטי.
לא ברור לי מה הקשר בין כמות התארים של כותבת המאמר, שהם חלק מהזהות האישית שלה מן הסתם,וחלק ממסע החיים, לבין האמירה הנחרצת כי הכתבה לא אותנטית.... מה הקשר???
בעיני הכתבה דווקא אותנטית מאור, כתובה מהלב, ובהתאם לכך נכנסת אל הלב
אלו דברים היוצאים מן הלב ונכנסים אל הלב
רוני- תודה
שאומרים שיום אחד הם יעבדו פחות ויעשו יותר דברים למען עצמם..מזדהה עם כל מילה, צריך אמץ בשביל לשנות, אבל זה הדבר הכי חשוב בחיים. טוב שמדי פעם יש מי שדואג שלא נשכח..
הארצות הנורדיות לא רק שיותר מפותחות מאיתנו ויותר מצניעות את זה, אלא גם פחות משוויצים בזה (קול של איש אחד בארץ שווה לקולם של 1000 נורדים, אבל לא מבחינת מעשים...)