ממש נהנתי לקרוא. כתוב בפשטות בהירה ונעימה.
נכון שהאושר הוא תחושה פנימית של הפרט, אך אם זו תחושה פנימית בלבד שאינה קשורה לסביבה מדוע חברתך הלונדונית כל כך מתוזזת מבחינה פנימית? שהרי יש אנשים רגועים ונינוחים מאוד גם בכרך הגדול. כנראה שהתחושות הפנימיות כן קשורות קשר הדוק לסביבה החיצונית, אך אנחנו לא תמיד יודעים לשים את האצבע במדוייק על אי אלו מהן.
בדרך כלל הערים הגדולות בעולם הן גם מנוכרות מאוד. ולכן שסוף סוף חברתך פגשה חברת ילדות היא דיברה בשטף שמאפיין אנשים שחיים בניכור סביבתי, ומנסים בפגישה אחת להעמיס את כל הרפתקאות/קורות חייהם.
אין בחיינו מושלמות. ולכן בכל אשר נפנה יהיו הפלוסים והמינוסים. בדרך כלל כל מי שחי באווירה כפרית כמהה לקצת אקשן של העיר הגדולה, ומי שחי בעיר הגדולה כמהה לירק ולמרחבים ולטבע של הכפרים. זה נכון בכל מקום בעולם. זה נכון גם למערכות יחסים בין אנשים, למקומות העבודה ולכל תחום בחיינו.
בהצלחה לך בהגשמת החלומות שמשתנים עם השנים...