קרמה ובורות: הקרמה אינה אשליה, ואכן זו בורותנו שממשיכה ליצור אותה. למה לא להניח לבורות ולתת לקרמה להמשיך? ובכן, אם לא נמאס לך להיות למעלה ולמטה שוב ושוב וחוזר חלילה אנא המשך זאת. אבל אם הגעת למסקנה שדי לך, שעייפת, אכן, אם לא תכה בשורש הבורות לא תוכל להשתחרר.

לנושא ההשתוקקות: צודק! גם להתעוררות ושחרור יש להשתוקק, שאם לא נשתוקק אליהן לא נשיג אותן. טועים אלה החושבים שאין מה להשיג ולכן יש לזנוח גם את ההשתוקקות להתעוררות, שכן אם כך המצב למה היה להם מלכתחילה לעלות על הדרך הרוחנית? אלא מה, יש לעשות את האבחנה בין השתוקקות ראויה לבין השתוקקות שאינה כזו. השתוקקות להתעוררות היא ראויה ואצילה, והשתוקקות שכל כולה מכוונת לעינוג האנוכיות שלנו הינה פחות ראויה ומועילה. מתי באמת יש לנטוש אפילו את ההשתוקקות להתעוררות? כאשר אנחנו כפסע ממנה, ההשתוקקות להתעוררות היא ההשתוקקות האחרונה שיש לנטוש.

אלון היקר !!!
שאתה וניסים אמון לא הייתם בארץ הייתי לבד,
ולכן למדתי מדונאלד וולש -שיחות עם אלוהים,,,-את הדבר שהיה חסר לי וזה ''באהב אמיתית אין תנאים'' זה העיר אותי.
עכשיו אני שמחה ששניכם בארצנו ויש מה ללמוד ממכם, עם ניסים אמון נפגשת,מתי נפגש בנינו? אני אוהבת אותך המשך,,,,,
דפנה

ועכשיו: מהי בורות? הבורות לא נמצאת בבסיס החיים או בקיום כפי שכתבת, אלא בנו עצמנו, בתודעתנו שלנו. הבורות אינה רק היעדרה של ידיעה, אלא גם, ואולי אף יותר מכך, הבורות הינה ידיעה חלקית ושגויה. כיוון שכך האשליה לא נמצאת בעולם, מחוצה לנו, אלא בנו, בתפישה החלקית והשגויה שלנו את עצמנו ואת העולם בו אנו חיים.

כל זה מביא מביא אותי לעניין נוסף, והוא מה שברגיל אנחנו קוראים לו 'החיים'. מהם הם חיים? החיים הם שם שנתנו לאינספור תהליכים הנמצאים בהשתנות מתמדת, ובאלה אין שום בעיה. הבעיה נמצאת במקום בו אנו נדרשים להחליט מה אנו רוצים - חיים של בורות וסבל, או חיים של תפישה נכוחה של המציאות ושל שמחה הנובעת ממנה?

הטענה, או יותר נכון הטענות המרכזיות של התורה הבודהיסטית אינן כפי שכתבת, שבבסיס הקיום ישנה בּוּרוּת שמונעת מאיתנו לראות שהכול הוא אשליה וכן הלאה, אלא אחרות, והן מתוארות פחות או יותר כך במה שנקרא 4 האמיתות האצילות: יש סבל, הסיבה לסבל היא השתוקקות, ניתן להשתחרר מהסבל ו - הדרך להשתחרר מן הסבל שהיא דרך שמונת-הנתיבים. צורה נוספת ומעט אחרת שלהן היא 12 הקשרים של ההתהוות המותנית שבסיסה אכן בורות, אבל מה שאתה עשית הוא פשוט גיבוב של 4 האמיתות האצילות עם 12 הקשרים של ההתהוות המותנית.

קודם כל, הבודהיזם *המקומי* אינו הבודהיזם האורתודוכסי היחידי שיש. גם חברי המהאיאנה הסינית וביניהם אנשי הזן בסין, קוריאה, וויטנאם ואף ביפן רואים בעצמם ''אורתודוכסים'', כלומר אלה ששמרו על התורה הבודהיסטית האותנטית הנכונה שלאורה הם הולכים .

שנית, הבודהיזם *המקומי* בתאילנד מורכב משני זרמים עיקריים ומעין זרם שלישי שהוא של נזירי-היער. לטעון ש 'משהו לא בסדר' בבודהיזם המקומי הינה הכללה גורפת ולא מדויקת עד מאוד. ישנם הרבה דברים שלא בסדר בין הנזירים של תאילנד, אבל אלה שמנית לא נמצאים ביניהם.

שלישית, מה שהיצגת כ 'טענתו המרכזית' של הבודהיזם בתאילנד הינם סך כל הבנותיך באותם ימים של גיבוב של כמה מהעיקרים של התורה הבודהיסטית לא רק בתאילנד - אלא גם - של התורה הבודהיסטית בכלל, בכל מסורת ובכל ארץ.

1לגרסה נחותה של הבודהיזם. מומחי בודהיזם מארצות יותר מפותחות כמו תאילנד ויפן לועגים לגרסה השטוחה והעצלנית של הבודהיזם בתאילנד. ופרט מצחיק קטן שמעניין לציין הוא שהנזירים התאילנדים משננים את תפילותיהם בסנסקריט - בלי להבין מילה !!

דו