מה הקשר בין הכותרת של המאמר למה שאת מנסה לספר לנו כאן ,יש סיכוי שאת מצליחה לעשות כאן סדר בדברים ?

קורים לאנשים טובים,ועוד דבר אלוהים שולח לנו מסרים לפעמים אנחנו שמים מחסומים בעינים שלנו אך ורק כדי לא להשאר לבד,אז בבקשה .
שבת שלום

זה יפה, זה חכם, זה פשוט וכנה.
אין לי שום דבר לחדש על השאלות העמוקות שלך,

מברכת אותך בתשובות חכמות שתפגשי בדרך,

ומודה לך שנתת לי אפשרות להציץ בצורה אמיצה לנתיב של מישהו אחר.

סיגל

גם אני הולכת בדרך הרוחנית זמן רב וגם אני מורה.
רבקה הזמינה אותנו להתבונן בעבודה הרוחנית בכללותה וגם במקרה שלה אישית. אני רוצה להתייחס לשני המבטים האלה.
1. לגבי ההולכים בדרך הרוחנית (ואיני מדברת על רבקה כי איני מכירה אותה) ראיתי הרבה שהולכים ''לעשות עבודה'' כדי לא לעשות עבודה. הולכים אחרי רעיונות, ולהתבונן, והכל אחד, והכל בסדר - כדי לא לעשות עבודה פנימית נפשית פשוטה ורגילה.
הולכים ל- הכל הזדמנות, ויצירת מציאות חדשה, כדי לא לפגוש את הכאב, הפחדים, הכעסים, וכד'.
בקיצור רוחניות כבריחה.
2.במקרה הספציפי של רבקה, יש לי עוד רעיון להתבוננות.
כולנו מכירים את זה שנושאים מרכזיים בחיינו מופיעים שוב ושוב. בכל פעם שהתעצמנו הנושא עולה שוב, כדי שנעשה עבודת עומק נוספת ונשחרר רובד נוסף. כלומר אין פה: ''איך נפלתי שוב'', אלא ''גדלתי, ושוב אני פוגש נושא חשוב שלי, כדי לעבור עוד שלב''.
יש אפשרות שרבקה גדלה כ''כ, שנושא מהותי בחייה, או בחיים קודמים, בא כדי לעשות ריפוי סופי. כלומר לא בגלל שהיא לא עשתה עבודה נכונה הנושא בא, אלא להפך. בגלל שהיא כ''כ גדלה והתחזקה, בא נושא אנרגטי חזק, כדי לזכות גם הוא בשיחרור.

אנא, יוסף. באם אתה רוצה בכך, קרא את מילותיי שנית בעיון, ותמצא כי אני מדברת בעיקר על העבודה הקשה שבדרך. דווקא בדרך רוחנית נכונה עולים הקשיים העמוקים ביותר. את דבריי כתבתי מתוך מסעי האישי, שבו נערמו קשיים וסבל אינסופי בתהליך, וניצחתי עד אין קץ, בגלל עקביות, רצינות, ואמונה עמוקה בדרך. חשתי מבין השורות כי משהו בדרך אולי נעשה לא נכון? לא מספיק? אולי לא ערני לחלוטין? ולכן הגבתי. ממקום עמוק של אכפתיות לכל הקשור ברוח, בעבור הרןח. מקווה מכל ליבי שלא פגעתי, זו לא הייתה כוונתי מכל בכל.

תודה על השיתוף החשוב. כתיבתך וסיפור חייך נגעו לליבי.יחד עם זאת אני חושבת שמעל כל הכלים שאנחנו רוכשים בתהליך הרוחני נמצאת הקרמה איתה הגענו לעולם.והיא מבשילה. אז בראיה אופטימית ניתן לומר ששרפת את הקרמה הקשה ומכאן יכולה להיות רק צמיחה.
מאחלת לך רק טוב.
קוראת המדור

כול הניו אייג' הוא המצאה שטנית - שפותחה ע''י think tanks וכול מיני ניסויים של ה CIA כמו הסוד, או איך להיות מואר מחר, או איך לזמן אליך שפע. אפשר להמשיך ולהמשיך, לפחות הערוץ הזה מתחיל לנקות את עצמו מכול הרעלים האלו לאט לאט. נקווה שמגמה זו תמשך ולא נשמע סיפורים כואבים כאלו יותר.

רבקה תודה
על הכנות
והאומץ
להשמיע את מה שהמסכה
מפחדת לחשוף
לעמוד חשופה
מול דעותיהם לעיתים
האין חומלות
יישר כוח אחות
לא תמיד יהיו לנו
תשובות
יש עוד ועוד קליפות
לגלות
דעי כי אינך לבד
גם אני חטפתי לא אחת...
חיבוק
ושיר לילדה שבך

החדרת האמונה ע''י השקר (''הסוד'') כי לכל אדם ניתנה האפשרות לקבוע את גורלו ע''י מחשבתו יוצרת תסכולים רבים בקרב רבים מבני האדם המאמינים באמונה תפלה זו.
אין ספק כי מחשבה חיובית תורמת רבות להרגשתו החיובית של האדם.
אך, מבחינה מדעית זוהי ''אשליה''.
החוקיות הטיבעית המושרשת ביקום ופועלת לטובת הכלל ולא לטובת האידוידואל היא הקובעת את עתידו של כל יצור תבוני חי.
מטרתם של מפיצי ''תורות החשיבה המודרכת'' רק ניפחו את כיסם ויצרו תסכולים רבים בקרב אנשים רבים אשר הוטעו ע''י אמונה זו.

הי רבקה,
תודה על שיתוף שגורם לתהות ולשאול שאלות...
לדעתי המחשבות להן אנו מודעים, הן רק חלק מהדרך בה נוצרת מציאות חיינו. ישנם תדרים נוספים בתת המודע (אמונות, התניות, ומכלול רעיונות) היוצרים את מציאות חיינו, בעוד תשומת לבנו אינה נתונה להן.
השתקפות זו במציאות חיינו עוזרת לנו להשלים את התשובה ל ''מי אני - כאן ועכשיו''.
המוכנות לקחת אחריות גם על רובד זה פותח צוהר נוסף לריפוי והגשמה עצמית מחודשת.
זו דעתי...
תודה, אביב
:-)

ה. יש להבין ולשנן שני עקרונות: 1) החסרונות, הליקויים או הפגמים שבנו פנימה וביטויים החיצוני בחיינו זרים לשלמות האינהרנטית שלנו (שלמות עליה מצהירות כל התורות הרוחניות הגדולות ובה תומך גם ההיגיון הבריא, המניח אותה תמיד בבסיסו של כל תהליך, כשהשלילי והפגום מתווסף בהכרח רק בהמשכו), כך שבמידה וייספג, ינותח ויעוכל על ידינו כראוי, דווקא ה''רע'', ז''א הכואב והמציק, עשוי להחזיר אותנו ל''דרך הישר'', היא הבריאות הכוללת שלנו (אם תרצו: ''תפקוד אנרגטי'' שפיר): קוגניטיבית, נפשית ופיזית (זו הסיבה לכך שאנשים ברמה רוחנית גבוהה ידועים ביכולתם להישאר ''פוזיטיביים'' גם נוכח אירועים קשים ביותר המתחוללים בחייהם או סביבם. 2) בכוחו וביכולתו של כל אדם להגיע - הצורה הטובה והקלה ביותר לעשות זאת היא באמצעות עלייה על דרך רוחנית אותנטית כלשהי ויישום ותרגול עקיב ונאמן של עקרונותיה – לאותה בריאות כוללנית, שמשמעותה המלאה היא אושר, אושר מוחלט, בכל המצבים והנסיבות.

בהצלחה לכולנו!

אותה קארמה, היא האחראית לרבות מן המחלות הכרוניות בהן אנו חולים במהלך חיינו (כל מחלה מאותת לנו שמשהו אינו תקין במבנה האנרגטי הפנימי שלנו, כך שגם אם נבריא אותה בדרך חיצונית כלשהי, במידה ולא ''נבריא'' – או נכון יותר: נשנה לחלוטין – את הדרך בה אנו מתפקדים – שוב: מבחינה פנימית, אנרגטית – ביסודנו, היא תתפרץ שוב, או שמה שלקוי בתוכינו ייתן את אותותיו בצורה אחרת, שעלולה להיות גרועה הרבה יותר מהמחלה שקדמה לה), לחלק מקשרי האנוש הלא מוצלחים אליהם אנו נכנסים ובאופן כללי, לרוב הפגעים הניחתים עלינו ''מבחוץ''.
ד. חשוב לחזור ולהדגיש: כל ה''שלילי'' בחיינו, אינו אלא ביטוי חיצוני של ליקוי פנימית, משהו שבא להעיד על פגם בתפקוד היסודי שלנו, או כפי שהוסבר לעיל, על מהלך לא תקין של המבנה האנרגטי שלנו (דימוי החביב כיום דווקא על המדענים, המדברים על ''האנרגיה הבסיסית של היקום'' ומצהירים על חוק ''שימור'' של אותה אנרגיה, שבראייה רחבה יותר ניתן לתפוס בקלות כיסוד האלמותי באדם, עליו דיברו משך אלפי שנים הדתות השונות).

ג. אחד הגורמים המכריעים לגבי מהלך חיינו - שהוזכר במאמר, אך בצורה ספקנית ולא ממצה – שגם עליו איננו נותנים בד''כ את הדעת (או משתמשים בו כ''מילת קסם'' מסבירת כל, המשמשת כעלה תאנה לכיסוי הבורות האומללה שלנו באשר למתחולל בחיינו בלי שתהיה לנו שליטה על כך), הוא אכן מה שמכנות דתות המזרח בשם ''קארמה''. אינספור מעשים מן העבר, קיבעונות רגשיים ודפוסי מחשבה שהתמסדו בנו משך זמן רב, יוצרים בתוכינו וסביבנו ''רשת'' (שהדרך הטובה ביותר לתארה היא כתוואי ''אנרגטי''), המתפקדת באופן - כמעט (!) – אוטונומי, מפנים ומחוץ. ''קוריה'' של אותה רשת, מושכים ודוחים אלינו ומאתנו בני אדם (שאם נתבונן ביחסינו עם רבים מהם בקפידה, נזהה בם בנקל דפוסים דומים או זהים), אך מקיימים גם קשרים פוריים (שבד''כ איננו מודעים גם אליהם) עם מינראלים, עם החי והצומח...

למה זה קורה דווקא לנו ולא לאנשים ''לא רוחניים'' (אם יש בכלל דבר כזה) מן השורה? ובכן, הספרות הדתית, מכל חלקי העולם ולאורך כל ההיסטוריה מלאה בסיפורים על יוגים, מודטים, מיסטיקנים, קדושים ונביאים העוברים ייסורים ומבחנים רבים מספור בטרם הם מגיעים לשיאם... העיקרון העומד מאחרי כל אותן אנקדוטות זהה לזה הפועל בסיפור האישי של כולנו!
ב. אל לנו לשכוח שבחיינו פועלים גורמים רבים שלא רק שאין לנו שליטה עליהם, אלא שברמת המודעות הנוכחית שלנו אנו עיוורים לגביהם לחלוטין. בין אלה, ניתן למנות את השפעתם הפיסית של בני אדם אחרים עלינו, את זו של גורמים סביבתיים שונים (אקלים, גופים שמימיים – אם הירח מרים מדי לילה אוקיינוסים שלמים, ניתן רק לתאר מה עושה השפעתו לגופינו, המורכב ברובו מנוזלים – ואובייקטים חומריים ארציים, מחשבות של אנשים המצויים בקרבתינו או במרחק רב מאיתנו – המחקר על כוחותיה והשלכותיה של המחשבה בכלל ושל הטלפתיה הרצונית בפרט עומד עדיין בחיתוליו – והשפעות רבות אחרות), את השינויים הלא-מודעים המתחוללים בגופינו ובנפשותינו... ועוד.

שלום רבקה,
רציתי לשתף אותך ואת הקוראים בכמה מסקנות אליהן הגעתי מהיכרות תאורטית עם הנושא, מהתבוננות במתרחש בחיי אנשים אחרים (בעיקר עמיתים לדרך הרוחנית) ובעקבות התנסויות אישיות דומות לאלה שתיארת, שבעיקרן עמדה תמיד, מול חוויות ''שליליות'' בחיי היומיום (או כאלה שנתפסו כך, בזמנו), התחושה הדומיננטית: ''איך זה קורה לי, הרוחני כל כך, המתרגל והמשקיע?''
א. תחושה זו, היא תוצר של תודעה ילדותית, שאינה בשלה לחוויות רוחניות עמוקות, מהסוג שדווקא אותם ''פגעים'' - הניחתים על אדם בדיוק כשהוא משוכנע שהוא ''בשיא'', או לפחות ''רוכב על הגל'' שיביא אותו ל''שם'' - באים להכשירו ולהכינו אליהם. במילים אחרות, מדובר ב''טיפול שורש'' שהחיים החליטו לערוך לנו, ע''מ שמשהו חדש לחלוטין (ועם זאת מוכר וטבעי מעין כמותו) יוכל לחדור אלינו ולמלא את המקום שתפס קודם לכן 'אגו' לוחמני ועקשן, תוצר מלאכותי וחיצוני לנו לחלוטין, שדבק בנו וסירב בנחישות לסגת מול האמצעים הראשוניים שהפעלנו במטרה לרככו.

זה לא עובד ככה.

את מדברת על סיסמאות.לא על יישום פנימי שלהן.

ללכת בדרך הרוחנית,משמעו ריפוי הנשמה,זה אומר,לקחת את הסיסמאות וליישמן. לא מספיק לשנן אותן (זה אפילו מסוכן מאד). כלומר,זוהי עבודה פנימית, עבודה ועבודה, בתהליך של הכרה עצמית, הכרת כל האנושי החוסם אותי, תהליך אמיתי של סליחה ובקשת סליחה (שהוא הריפוי העמוק של הנשמה) הוא השחרור מן הקרמה שלנו, וכמובן, לא לעשות זאת יותר. זה אומר, עבודה אמיתית של שינוי פנימי מרובד הנשמה.

זוהי הדרך הארוכה ביותר והקצרה ביותר שיש.זוהי הדרך הקשה ביותר והקלה ביותר שיש.

זוהי דרך האמת, השאר הם קיצורי דרך המובילים במוקדם או במאוחר להתפקחות כואבת (לצערנו זוהי הדרך שהרוב עושים)

הן מספרות שאת הולכת עד הסוף על דברים, עם הרבה חום, הכלה ונתינה (כנראה מזל אש- אריה/קשת)... ואם אני משווה לתמונה השנייה שלך הנפוצה באינטרנט מלפני מספר שנים עושה רושם שערכת מסע ארוך של השלה ולמרות חלוף הזמן את דווקא נראית יותר צעירה.

לגבי התוכן לא התעמקתי עדיין אך כמו בטבע, מסע הגדילה וההתקדמות של דברים הוא לא קו ישר אלא מסע גלי ומחזורי עם עליות ומורדות- יום ולילה, זריחה ושקיעה, עונות השנה, קרן אור, גלי הים, גלי הקול, הנצה ושלכת וכו'... וכו'... כך גם חיי אדם אשר נמצאים על מסלול של גדילה והתפתחות, הוא עובר דרך העליות והמורדות של החיים ומכל דבר יכול ללמוד ולהתחזק.

בהצלחה בדרך החדשה,
אור

גם אותי ריגשת מאוד עם הכתיבה שלך. אני חושב שכתבת יפה ואמיתי.
את העלית דבר שאני מכיר אותו הן על עצמי והן על אחרים בתחום הרוחני.
הבעיה הראשית שאני רואה זה שהרבה פעמים רוחניות מובילה אותנו לצורך בשליטה.
הרבה מתקשרים שאני פגשתי , דווקא בגלל יכולותיהם הם מודאגים וחרדים הרבה יותר מהאדם הפשוט וחסרים שלוות נפש - זאת בגלל הרצון לשלוט ו''לתקן'' את הכל , לדעת את הכל , לקבל תשובות להכל.
הפתרון לעניין הזה הוא אמונה. אמונה זו היכולת לקבל את אי הוודאות. ההבנה שיש מישהו מעלינו שמכווין את הכל ושהדברים מסתדרים גם אם איננו מבינים. אמונה זה לשחרר את השליטה ולקבל בברכה את אי הוודאות. לאפשר לעצמינו להיות אנשים פשוטים וקטנים עם בעיות רגילות.
אני מרגיש מהקריאה של דברייך כי מה שכאב לך באמת לא היה האלימות. מה שכאב לך היה ה''איך זה שזה קורה לי עם כל העבודה שעשיתי ? '' האלימות היתה עבורך תזכורת מכאיבה שאת ''קטנה''. האלימות הראתה לך שוב ושוב ש''הכל לא שווה'' וניפצה לך בכל פעם מחדש את הדימוי העצמי - שהיה מבוסס על יכולתיך הרוחניות.
ההצעה שלי היא לקבל את ה''קטנות'' הזאת בברכה. להאמין. לילה טוב.

לצערנו הם חלקים כמו צלופחים. שום דבר לא נידבק אליהם.

כל כך הרבה שאלות
וברור שיש להם גם הרבה תשובות
לפחות כמספר העונים
רבקה יקרה - מה התשובות שלך?
מה את חושבת?
מה את מרגישה?
אולי הגיע הזמן שלך להפסיק לשאול שאלות כלליות, להפסיק לתת תשובות גורפות
ולהתחיל לתת את התשובות שלך.
מכל מה שכתבת לא ברור מה את מרגישה וגם לא מה את חושבת.
חבל.

שלום לך רבקה.
מאוד התרגשתי והתרשמתי מהכנות שלך. מה שהעלת כאן הוא אכן חשוב מאוד.
גם אני, בעיצומה של עבודה פנימית ורוחנית, חוויתי התנסויות שהיו ההפך הגמור ממה שלמדתי ולימדתי. אולי אף יותר חשוב ממה שראיתי אצל אחרים, הוא מה שראיתי אצל עצמי. הצדדים שלי שעלו על פני השטח והראו לי מי אני באמת, מעבר לכל הסיסמאות שהאמנתי בהן.
כן, אני בהחלט חושב שעבור רבים מאיתנו רבות מהתובנות הרוחניות הן סיסמאות. והן מכסות ומסתירות את האמת, במקום לגלות אותה.
אז מה שקרה לך ולי זו התפכחות. והאמת היא שרק מהתפכחויות כאלה באמת גדלים. פשוט כך.
היו לי כבר כמה כאלה. בהקשר לכמה דברים. ואת הגדילה (הרוחנית) האמיתית שלי עשיתי בעקבותיהן. בכל פעם הפכתי קת יותר עניו, קצת יותר על הקרקע.
ועם זאת, חשוב מאוד לזכור, גם ברגעים הקשים, שבכל זאת יש משהו בכל הסיסמאות הללו. אנחנו כן היוצרים של מציאות חיינו. אנחנו כן מזמנים כל מיני מציאויות לתוך חיינו.
ונפילות כאלה הן בדיוק ההזדמנות להבין באמת לעומק מה בדיוק אנחנו יוצרים ומה לא. מה בתחום האחריות שלנו ועל מה אין לנו שום שליטה.
זה מבורך
בהצלחה
אמתי מגד