אני קורא באופן עקיב פחות או יותר את הפוסטים שלך ובאופן עקיב בהחלט נהנה מהם. מהעמדה, מהטון, מהתובנות ומהאופן בו את מנסחת את כל זה. הקול השפוי המפוקח המשושע והרהוט שלך מהווה תמהיל נדיר בעיתונאות הכתובה היום. אי לכך, החלטתי לכתוב לך כל זאת, מתוך תחושת אחריות אזרחית. תודה ושבת שלום.

להבדיל משאר בעלי החיים, ניתן לנו חופש הבחירה שהוא גם עקב האכילס שלנו.
מצד שני, הזבל הוא גם הקומפוסט הכי טוב שיש, אין מה להלחם בו, זה רק מגדיל את ההשפעה שלו.
העובדה המרה היא שאת מתפרנסת מאותו העיתון שזקוק למדור רכילות כדי למכור שטחי פרסום לבאנרים.למה, כי זה מה שאנשים רוצים לצרוך ואין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לשנות את זה חוץ מאשר לתת דוגמא שאפשר גם אחרת.
איך אמר גנדי: ''תהיי השינוי שאת רוצה לראות''

במקום לשמוח שהקניידל הענק נאכל והתורמים מאונס ליצירתו לא מתו/עמלו לשווא, מצאה הכותבת הזדמנות לרענן את הגרסא הפלגיאטית שלה למה שספרן-פויר כתש עד דוק.

קצנו בכל מקדמי הויפסנות למיניהן, הממשיכים למכור לנו את הרוחניות דה-ז'ור כאיזה מזור לבחירות הלקויות בחברת שפע.
רוחניות האינסטנט וחוסר ההבנה בדרכי הגישה שלנו למשאבים חיוניים בעולם מפוצץ אוכלוסין הן הביסלי-גריל והבדיחה העדתית של הפילוסופיה העכשווית.

מי שקרא את העלאת גירת הזולת לעיל ומאמין כי זכה באיזו תובנה - כנראה באמת איבד את האינסטינקטים הבריאים, ומי שכל מה שמקלדתו יכולה להנפיק הוא הזבל הממוחזר הזה באמת ראוי שיגזור על עצמו סדנאות שתיקה ארוכות טווח.

יופי, נניח שהכל נקי, ואז מה? יותר טוב לנו? יפה לנו? ואיזו משמעות זה נותן לכל הטוהר הזה חוץ מבוסט חזק של האגו (לפחות אצלי) - אני יכול בלי? מנסיון אומר שלהסתובב 20 ס''מ באויר עם חיוך ענק אחרי יומיים צום זה נהדר, אבל כל אחד ברמת ה''די'' שלו מהלכלוך שמקיף אותו. אם לך שחר מפריע ביסלי דריל (ולא גריל כמו שטענת) אז לי לא, במינון. כשיש לי משהו מאוד מרגש באג'נדה (כמו לצאת לטבע נניח), אז גם הזבל, שעד עכשיו הקיף אותי פיזית ונפשית, נעלם מהתודעה.

כפרה עליך. את טור הסופש שלי ושל הרבה עוד.
אני מאוד אוהב את נקודות המבט שלך על מה שקורה סביב.