מאוד אוהבת לקרוא את המאמרים שלך, אני חושבת שזה היופי במגבלות שלנו כמטפלים, כי מהמקום הזה של יאוש אם אנחנו באמת נותנים מקום לזה נולד משהו, משהו שאותו מטופל זקוק לו יותר, אני מאמינה בתהליך והוא לוקח לאו שלוקח ואני מאד מאמינה שאני כמטפלת יכולה ללוות,להדריך אך בסופו של דבר גם אם זה מדובר בהורים שלנו הדברים לוקחים לאן שהם צריכים לקחת, אחרת הייתי כבר מיזמן סגנית של אלוהים לא? תמיד קנית אותי בכנות ובפשטות שלך.תודה אתה מורה דרך מאוד חשוב שלי,אתה תמיד איתי בכול טיפול וטיפול.