אתה מעלה נקודה שגם אני התחבטתי בה רבות.

אני חושב שכאשר אתה במפגש טיפולי , אתה יוצר סוג של ''שיקוף'' עבור האדם באמצעות המחטים והרעיון הטיפולי שלך.
נכון שכולנו כמטפלים היינו מרגישים יותר נוח אם היינו משוחחים שיחה ישירה עם האנשים ואומרים להם ''תעשו את השינויים א' ב' ג' ותרגישו טוב'' והם היו עושים א' ב' ג' ומרגישים טוב. אבל כמו שאמרת זה צריך להגיע מהם ולא ממך.

כלומר אנחנו הולכים כאן על חבל דק - מצד אחד אנו רוצים לגרום שינוי אצל המטופל שיביא להבראתו , מצד שני אנחנו מחפשים שינוי הרמוני פנימי ולא שינוי כפוי מבחוץ. זה מחייב אותנו לנגוע ולא לנגוע , לטפל ולא לטפל , תנועה ללא מאמץ , אחיזה מתוך רוך.

ודווקא המחטים הקטנות מעבירות את המסרים הללו למטופל בצורה מאוד מאוד עדינה. המשקפת במלואה את הרעיון הזה.