שיש שם בערך פי 5 ימי גשם ואומר בערך 110 ימי גשם בשנה, כלומר החורף נמשך במלוא עוצמתו 1/3 שנה וזה בא בפיזור על כמה חודשים כלומר אתה מדבר על בערך 7-8 חודשים בהם יש גשם.
אם יש 3500 מ''מ בשנה - אז תחשוב לבד איך זה נראה.
זה שביקרת שם כמה פעמים (ואני מעולם לא הייתי שם) לא אומר שאתה יודע איך זה לחיות שם. זה אומר שהיית שם בכל פעם לכמה ימים או כמה שבועות.
רן ובר היה שם, חי שם, והוא ישראלי כמוני (וכנראה לא כמוך), ואם הוא אומר שיש המון ימי גשם, הרי הוא מדבר מהזווית ''שלנו'' כישראלים, לא מהזווית שלך שאתה גר בחו''ל ופיתחת רגישויות אחרות למזג האוויר.
ואם הוא אומר שיש שם חרקים מבהילים, אז אני מאמינה לו, כי בארץ יש בסך הכל יתושים ומקקים וכל דבר אחר הוא די מבהיל.
אני חושבת שהוא נוהג בהגינות בכך שהוא מספר את סיפורו בלי לנסות לגרום לנו לנקוט עמדה ולא להסיט אותנו לכיוון מסויים. תבדוק מאמרים אחרים שלו, הוא בהחלט לא מנסה להכפיש את הגורו הזה. אבל עובדתית (ואל תיתן לעובדות לבלבל אותך) יש קצת בעיה בכל הסיפור הזה של האיש ההוא שהלך לסוף העולם שמאלה והוא מנהיג קבוצת אנשים שמסתגרים מהעולם.

with high heat and humidity -מופיע בכל חודש מתוך 12 החודשים. אז אתה מחזק את מה שאמר רן.
אולי אתה במקרה האיש ההוא ?
נראה לי שכן :-)

סוף סוף אחד שלא מסתנוור מהאסטטיקה של המילים.

יפה מאוד-חזק ואמץ

סיפור מעורר השראה, ממש כמו החלוצים ומיבשי הביצות של הארץ.
סוף טוב הכל טוב והיום פאצ'ה מאמא זו הנקודה הכי ברוכה על כדור הארץ הזה.
גן עדן עלי אדמות למחפשים רוחנים.
ושאפו לטיוהר ולחלוצים על החזון וההתמדה.

מאחד שהיה שם נהנה ויחזור בקרוב.

ולקרוא לפאצ'ה מאמא כת לא נראה כל כך שייך למציאות.
פאצ'ה מאמא היא קומונה מונהגת ע''י טיוהר שהוא המנטור הרוחני של הכפר.
ההגדרה של כת עושה עוול לקומונה ולאנשים הנפלאים שם.

קודם כל - גולפיטו זה משהו קיצוני אפילו בשביל קוסטה ריקה. שם יש גשם *כל* הזמן. בפאצ'ה מאמא אין גשם כל הזמן, בעיקר בעונה הגשומה

וחוץ מזה - הרבה מאיתנו יצאו משם. כל אחד וזמנו הוא...