הבעיה האמיתית של הפסטיבלים הרוחניים האלה הוא שהם לא משנים שום דבר.
הקהל של הפסטיבלים הם חברת צריכה שצורכת רוחניות בדיוק כמו שאחרים צורכים מכוניות יפניות, סלולרים וקוקה קולה.
מפעילי הפסטיבלים האלה שוכרים את אותם אנשים שנודדים מפסטיבל לפסטיבל ומטפלים \\ מדריכים \\ מבדרים את אותם אנשים שנודדים מפסטיבל לפסטיבל וצורכיםן את זה.
העניין הוא שרוחניות מהסוג שמדברים עליה בפסטיבלים האלה עוסקת בנתינה כמפתח לגדילה.
צרכן פסטיבל רוחני הוא צרכן, כלומר, הוא עושה משהוא שהוא ההיפך מנתינה. הוא קונה משהוא בשביל עצמו. בעצם כל הקהל בפסטיבלים האלה הוא כזה. כלומר שהם קנו את החוויה הפסטיבלית הרוחנית לעצמם, כך שגם אם אתה רוצה לתת משהוא מעצמך, אין למי.
ואל תשכחו לתחזק את הקארמה.....