אני הולך לקרוא את הספר בכל זאת ולראות האם יש משהו מעבר לכתיבה טובה.
לא ממש ''הנזיר שמכר..'' שהולך לפאבים, טס להודו כל יומיים להתגופף קצת, בעל אופציות מפה עד להודעה חדשה בחברות הייטק כך שלמעשה יכול כבר לפרוש (אם לא פרש כבר) ואז מנסה ללמד על אושר...דוגרי נשמע לי אחלה הסגנון חיים הזה, אבל את זה כבר ידעתי.
אולי אני אכתוב ביקורת על הספר כשאסיים אותו.

נכון,קשה קצת לערוך אנליזה או להתרשם עמוקות מכתבת מכירה לספר. אולם,אתה נראה מן חרטט רוחני בגרוש ודרכך אל המקום ''ההוא'' נראית ארוכה,ארוכה.לשם כך,תצטרך לזנוח את דרכם של החרטטים ולהצמד למלאכה הקשה של אלו המוכנים לשלם באמת ולא הוזים מתוך דימדומי הדקדנטיות בה הם נמצאים.יש לי הרגשה שאתה מוכן לשלם,אל תיסע רחוק מדי,זה שם בפנים,עמוק בתוכך.לא פונה,מונה,לונה...