מה?

אפשר לפרגן. כפריקית של סיפרי בישול וכמי שמדפדפת בכל המתקפה של ספרי הבישול שיוצאים לפני שבוע הספר / חגים מדובר באחד הספרים היותר טובים שיצאו לאחרונה.
שי - לי מעוררת בי השראה לגוון את הציפס ושניצל הרגיל של הילדים שלי. אחלה!

המתכון מאוד מסרבל את הכנת הצורה של החטיף: מכינים עיסה, מקררים למצב צבירה תקין, וז יוצרים צורה...
הגירסה שאני מכירה ואוהבת מאוד הרבה יותר פשוטה: בעזרת כף ממלאים בתערובת (הדי נוזלית) עטרות נייר.
אני שומרת את התוצאה במקפיא.

כמובן שכבר אי אפשר לקרוא להם ''כדורי שוקולד''... כי הם לא ממש כדורים :)

אחלה מתכונים לילדים, אבל למה למכור בריאות:

העוף רווי במלח וסוכר, וכדורי השוקולד- נו, כדורי שוקולד. לא חלילה כדורי תמרים...

מה בדיוק בריא שם? רק הציפוי (קוקוס/שומשום) כל שאר המרכיבים ממש ממש לא בריאים (אפילו לא פצפוצי אורז!)

האם אין צורך בשמרים?