הקנאה היא דחף אבולוציוני השרדותי, כמו שני גוזלים בקן פוערים את מקורם ודוחקים אחד את השני מהמקור של אימם מלא המזון, האבולוציה האנושית מאירה לנו דוקא את טבעה האמיתי של התודעה, היא מופשטת וללא הגבלה, שפע שאינו פוסק, ואנחנו כולנו השפע הזה. רק כאשר התודעה מתעוררת לטבעה האמיתי,ואנחנו מתבוננים בשקט, על הצורות המגוונות ומנתקים אותם מההתניות, אנחנו יכולים לראות את הקנאה כעוד צורה אחת מיני רבות שקבלנו מהטבע, זו צורה שמגנה על הזהות על האני היא משולה לבכי או לצרחות שתינוק מוציא מגרונו כדי לתקשר עם אימו, זו צורה ראשונית וגולמית, הקנאה היא צורה המנוגדת לזרימה של השפע והיא מצמצמת את ההויה הסוביקטיבית