ענת, כמה שאני מזדהה איתך, הייתי מוכשרת בטירוף בהתעמלות קרקע ונדיה הייתה דרגה מתחת לאלוהים בשבילי. אני בת למשפחה מרובת ילדים (אנחנו לא דתיים) ולמרות הכישרון שהשם חנן אותי, אותי לא רשמו לשום חוג, כי את מבינה, מבין כל כך הרבה ילדים את הולכת לאיבוד בין כולם ואף אחד אף פעם לא שם לב לכישרון זה או אחר אצלך.לכן היום, כשאני אמא לשלושה ילדים אני משתדלת ללכת עם רכשי ליבם של ילדי ואם יש לאחד מהם כישרון בתחום מסויים אני פשוט דוחפת (אבל רק עד איפה שהוא רוצה כמובן). מנסה לפצות את עצמי על תקופת ילדות אבודה וכישרון מבורך שלא מומש.