הבעייה היא בחינוך. העולם המערבי היום מחנך ילדים לשוויון כבר מגיל צעיר.
הנקודה היא שאין כזה דבר שיוויון בין אנשים בשום מצב וגיל בחיים.
אין שיוויון הזדמנויות (חברתית =מעמדות, כלכלית=כסף, תרבותית=מה נדרש מכל מיגדר).
אין שיוויון בין חלוקת הנטל במקומות עבודה (שהבית גם הוא מקום עבודה לכל דבר).
אין שיוויון פיזי בין המינים.
אין שיוויון כרונולוגי בין המינים (יחס החברה שונה לגברים מזדקנים לעומת נשים מזדקנות).
שום צורת שילטון (סוציאליסטי, קפיטליסטי וכן הלאה) לא יצרה שיוויון בין המינים.
גם בחברות פרימיטיביות מנותקות מהציביליזציה - אין שיוויון בין המינים. לכל מין תפקיד מוגדר.
זה שהאדם המדורני החליט בוקר בהיר אחד במהלך הטיול האבולוציוני, שהוא ישנה את סידרי בראשית ויטפס לראש סולם אבולוציוני כלשהו - לא שינה מאומה בתפישת עולמו.
אנחנו חיים בחברה שמחלקת סיסמאות בשפע, אבל בתכלעס הן לא עומדות במבחן המציאות.
שורש הבעייה היא שנשים מצפות לשיוויון בבית שכל החברה מסביב לא מאפשרת שיוויון בשום צורה.