שבעצם את מכוונת לרוח דברי הרב אי"ה קוק בכל מקום שיפתח לך בספריו. הרב קוק ידע את כל התורה ההלכתית והקבלית, הוא היכיר את העקרונות המרכזיים של הדתות המוכרות כולל הבודהיזם. הוא היה עצמו פילוסוף שהבריק יצירה פילוסופית חדשה שאין בה פירור של האשמה עצמית או אחרת. אבל יש בא עושר ואושר עבודה ושכר

השלמות נמצאת בבודהיזם רק בסוף הדרך, כל שאר הזמן כל דבר שקורה הוא תשלום של קארמה שלך, האם זו לא אשמה? האם זו לא התקרבנות? ואם לתפיסתך קארמה היא ''אחריות'', מדוע הקרבת קורבנות אינה רק ''אחריות'' ולמה היא נתפסת אצלך בתור אשמה? הבודהיזם והיהדות יענו לך שאת משליכה את עצמך על הטקסט, כשתביני מה ההבדל בין אשמה ובין אחריות תוכלי אולי להפסיק לחוש אשמה שאת בודהיסטית ולהניח ליהדות להיות יהדות בלי לנסות להקריב אותה קורבן במקומך...

יום טוב וחג חירות שמח

האם כדבריך ''שבבודהיזם יש מקום גדול, אפילו ענק, לסליחה, לתיקון מעשים שגויים'' אזי מה מקור הרגש המוביל לכך?

העניין אינו ברגשות ואו בשמות הרגשות - העניין הוא כיצד אתה מתמודד איתן. האם אתה עסוק בלהקריב אחרים או בלהקריב את עצמך (חמלה מזויפת) או מעדיף לצמוח ולדשן את סביבתך שתצמח גם היא?

כך שהאשמה שבכתובים היא מאין מראה לכם,
וכשתבינו זאת ,רק אז תוכלו להיתעלות מעל המקום שבו אתם.
ותילמדו שיש בקבלה הסבר על הכל,שזהו.
התיקון,
שבת שלום,ושנה עיברית חדשה עם חוכמת ישר-אל.

הרי לא יתכן שהמצב הנוכחי מושלם (עפ''י הבודהיזם לדברייך) אחרת אנחנו מרמים את עצמנו.
היהדות לעומת זאת מכירה בעובדה שאנחנו לא מושלמים ומלמדת אותנו דרך המקרא להשיל ולקלף קליפות מעלינו שעל מנת להיע לשורש קיומנו כך שעל הדרך אנחנו חווים סוג של תיקון.

הבודהיזם נמשע מדברייך כאילו תקועים בספר בראשית ולא רק ויקרא חסר בה.
כמו עסוקים בחיפוש אחר גן העדן הנעלם אם כי ברור לכולנו שגורשנו משם.
אז האשמה אף יותר גדולה כשמגלים אנו כי רימינו את עצמנו כאילו הכל מושלם.
מותר ואף ראוי שנחוש קורבנות לעיתים אלא שחשוב שנזכור את המקום הזה של הקורבנות בבואנו לשפוט אחרים לכשנצא מהמצב הזה - מה שנקרא לעשות חסד.

כשיש מצב של קורבנות אז חשים אשמה כשמגלים את האשמה ומכירים בה יש מקום לתיקון ויש מקום לדין הרי לא נוכל לעד לחמוק מהמחיר שעלינו לשלם בעבור הדבר בגינו אנו חשים אשמים, נשאלת השאלה כמה עמוק אנחנו מסוגלים לחדור לתוכנו בכדי לגעת בכל אותם מקומות כואבים.
והיהדות לא באה להתנשא על אף דת אחרת היא פשוט מחוייבת כלפי עצמה וכלפיי האחרות לעשות את התיקון שעל מנת שהעולם יהיה נכון לה ולכולם,זוהי אחריות גדולה המוטלת על כתפינ