הגעתי לכאן בשיטוטיי ברשת, אהבתי מאוד את הדילמה שהועלתה כאן, וגם את הדרך שבה אוהד כותב. אני צמחונית אבל יש לי את אותה התלבטות לגבי ביצים וגבינות, המתח בין המשמעות לחשק. בלי לרצות לוותר על אף אחד.

אזרחי רוצה לרקוד על כל החתונות - גם להיות מורה רוחני יפה נפש המתפלסף על ענייני אקולוגיה ו''זכויות הפלסטינים'' אך גם רוצה לזלול סטייקים ולהנות מפרבילגיות חומריות של אדם מעשירון העליון במדינה מפותחת(תראו את המחירים לסדנאות שלו, ונראה אם תמצאו שם מישהו משדרות או אופקים).
אוהד, אתה חיי בבועה של שפע והתפנקות, אחרת לא הייתה נס אחר חוויות אבסורדיות כפי שאתה מציע בכתבה הזאת.
ומה השלב הבא? צילום סרט פורנו ביזארי ''מלאה מודעות'' עם קריאת תהילים או קרב גלאדיאטורים בשבט שלך בגושפנקה רוחניקית כזו או אחרת?

אם כל כך כאב לו לשחוט את החיות, למה הוא המשיך לעשות זאת?
ברגע שאתה מודע למשהו רע, למה להמשיך ולשתף איתו פעולה?
למה הוא לא הפסיק עם הבכי הראשון?
מצטער על השיפוטיות, אבל נראה שלי קצת כמו דמעות תנין - אם זה באמת היה כל כך כואב לו אז הוא לא היה מסוגל לעשות זאת, בכי או לא בכי.

אוהד תודה רבה על ההשראה וכווני המחשבה היצירתיים והאמיצים שלך..
הנני לקחתי את החלק של לראות/לחשוב/להרגיש מהיכן הדבר בא...וזה ניכנס לשולחן האוכל של מישפחתי..באהבה

ולפני זה הייתי צמחונית 10-10.5 שנים. ואחד הדברים המחרידים זה לרצוח חיות כדי למלא את תאוותינו. וכן-היה לי קשה להגמל מביצים וחלב, אבל קושי שלי לא אומר שמותר לי לפגוע באחרים.

שרק לא יתקע לך בגרון.אם כל המילים לא היו עולות כ''כ הרבה כסף אולי אפשר היה לוותר על תעשיית השחיטה.

יפה אמרת

הוא מחכה ליום בו חטאו בני האדם בתקופת נוח ואז נאמר כי רע האדם מנעוריו ואלוהים מאס בו לשם מה הביא דבר כזה להשחית הכל הר קודשו????

כאמור בגאולה הקרובה עלינו וכפי הידוע באחרית הימים לא יהיה יותר רוע ולא יירצחו אחרים.
ישעיהו פרקים יא יב
חלק משם:
וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ,עגל כפיר ומריא יחדיו וילד קטן נהג(משחק) בם:

כפי שהבריאה הייתה בדרגתה המוסרית הגבוהה ביותר כך היא תהיה כאשר הרוע יתבטל מן העולם ואחרית הימים וגאולתינו של אלה הטובים שייזכו לכך תהיה שלימה כנה ואמיתית.

לא רק שבשר הוא סימול החטא ביהדות,בטח ובטח הבשר של היום הוא גורם תחלואות רבות,החל ממה שמכניסים לבעח במזונם,האנטיביוטיקה,היחס המחפיר ותנאי הגידול,השיעמום העצבות ועוד הם אלה שגומרים את בעח מבפנים עד כדי כך שנפשם צרה ומרה והאוכל אותם מביא עליו ייסורים רבים,על זה אמרו האיסיים ההורג את עצמו הורג,מותם שלהם יהיה מותו שלו.

הצמחונות האמיתית היא התזונה הכי בריאה לאדם שהאל נתן לנו עוד מבראשית הבריאה בה נאמר מה לאכול לאדם ולכל החיות,כולם היו בתחילת הבריאה צמחוניים וכך יהיה באחרית הימים-ואריה כבקר תבן יאכל.

כמו ש''כיף'' זו לא סיבה להכות ילדים, כך ''טעים'' זו לא סיבה להתעלל בחיות.

וגם לא בריא,לא מוסרי ולא מצפוני. זה גם לא טעים, כשאוכלים בשר מרגישים כבדות ותחושת ליכלוך פנימי. תחשבו שאתם בעצם אוכלים גידים רקמות ודם, האם זה באמת עושה למישהו תיאבון?

''יורד על שווארמה''... המשפט שאומר הכל! הרי לומר: ''התעליתי בתיווכה של שווארמה'' נשמע לא מתאים לחלוטין! והנה, ישנם אנשים שדוקא שווארמה גורמת להם התעלות נפש אמיתית; וואפשר לקבל גם זאת: כל אחד ומה ש''עושה לו את זה''.

אך מכיוון שברוחניות עסקינן, חשוב להבין: איש רוח אמיתי אינו אמור ''לרדת'' על שום דבר (בטח שלא על שווארמה), אלא להתאמץ לעלות ולהתעלות באמצעות כל אובייקט איתו הוא בא במגע. לא ייתכן שאדם רוחני באמת ימצא תענוג - לפחות לא תענוג מרכזי וחשוב כל כך, עד שאי אפשר לוותר עליו, מסיבה מוסרית או אחרת - במזון, לא כל שכן מזון הנוצר מרצח בעל חיים.

עלינו להתעדן, להפוך את הנאותינו רוחניות יותר וחומריות (שלא לומר אלימות-רצחניות) פחות וזאת, לא רק בגלל הטיעון המוסרי נגד רצח בעי''ח, אלא גם מסיבה ''הדוניסטית'' לחלוטין: כך, הופכות הנאותינו גדולות בהרבה, חזקות ועוצמתיות אלפי מונים ממש.

בדקו ותיווכחו! בהצלחה.

שלום אוהד.
אני צמחוני כבר 20 שנה כמעט ומאותם סיבות בדיוק.
היות ולא הבאתי את עצמי לשחוט את ה''כבש'' או לדוג דג הרי הם עדיין מסתובבים חופשי.
עיקר העיקרים היא הכוונה, אני רואה את זוית הניצוצות בראיה של האינדיאנים או של ''אווטר'' אם תרצה - אנחנו לוקחים את החיים של בעל החיים במודעות מלאה היות ואנו צריכים את הבשר על מנת להתקיים. במקביל נשתמש בכל החלקים האחרים ולא נבזבז כלום.
היות ובעולמנו המודרני לא הגעתי למקום בו חסרה לי תזונה ואני לא צריך לצוד על מנת להתקיים - כרגע אני צמחוני.
ברמה העקרונית, אין בעיה לצוד אם צריך מתוך הכוונה הנכונה - תוך התכוונות לשימוש בחומר (בשר) לטובת הצורך הפיזי והבנה כי רוח החיה והרוח שלנו הם אספקטים של אותה ישות, כשאני הורג את החיה אני הורג קצת את עצמי וכשאני אוכל אותה אני מקיים את עצמי.

הרבה יותר.

אני מסכים שהרבה יותר מוסרי, אם כבר, לאכול חיה שחיה חיים הגונים ונשחטה על-ידי אוכליה ולא ע''י משחטות מסחריות.

מה שרואים בתמונה זה מניפת צלעות ולא סתם ''שישליק''. נא לקרוא למנה בשמה.

כנס לאתר ''יומן חייתי'' ותגלה עוד כמה דברים מפתיעים בנושא...
:)

רק לפי שנים-שלושה דורות היו אבותינו מכירים הרבה מהחיות שאכלו. במשפחה שלי, היו סבי ודודי שוחטים שלושה כבשים לקראת הפסח, ומחלקים בין המשפחות שבחמולה.

בכל אפן, הנושא נהדר. בולט בעיני המאבק בין הערכים הגבוהים-לכאורה של המנעות מפגיעה באחר, ובין הנצול השזור בחיי היום-יום שלנו.

תודה.

היו נכנסים לכלא בגין השתתפות ברצח.
אין לך זכות לקחת חיים של בעל חיים אחר, בלי שום קשר לצורה שבה גודל.
הטיעון שככה אתה עוזר לו להגיע לדרגה גבוה יותר, זה הדבר האיום והציני ביותר שאפשר לעשות.
אולי יום אחד יגיע איש מכוכב אחר שיכתוב כתבות על כמה זה מוסרי לנטול את חייך בשביל ארוחת הצהריים שלו. מעניין אם היית גם אז תומך בטיעון הזה.
בתור כתב שמעודד אכילת בשר, אתה תורם באופן אקטיבי לפגיעה בבעלי חיים. כן, גם לרצוח בע''ח זו פגיעה, לא רק להתעלל בו. (כאילו דה?)

רציתי להעיר רק שלדעתי העלאת הניצוצות נעשית מתוך הכוונה של האיחוד עם החיה/עשב ולא מתוך הפעולה החיצונית הפיזית של האכילה.
לכן - בעזרת כוונה נכונה אפשר להעלות ניצוצות של בעלי חיים גם באהבה, ליטוף, חיבוק, דיבור, שיפור תנאים, שיחרור לחופשי ולאו דווקא באקט הגס והברברי של שחיטה וגרגרנות.
בכדי להשקיט את אינסטינקט הרעב וכדי להזין את עצמנו מוטב שנאכל צמחים נטולי מערכת עצבים (=נטולי יכולת להרגיש כאב).
מובן שגם אותם נאכל במלוא ההתכוונות וההודיה.

ובאמת, אם כבר להעלות ניצוצות, אז מעשב. ככה הם עולים דרך יותר ארוכה.