ואם היא עשתה את זה בארץ, כי זה נראה ברמה גבוהה ממה שהספרים בישראל לרוב ''מנפיקים''.
הדבר היחיד בטקסט של הכתבה שהיה מעניין היה מה המחיר של החשיפה בגיל מוקדם, שרק מוזכר וחבל שלא פורט, ואיך היא הגיעה לאודישן לוודי אלן שזה מאוד מעניין.
על כל השאר אין מה לומר, מלבד זה שהיא מתרכזת לחלוטין רק בחיצוני ובפרטים שאין בהם תוכן (צבעים בשיער וקעקעוקים זה מה שיש לך להגיד על לחיות בלונדון?
משפחת וולש היתה פרחים בגינה וטלויזיה או ערכים, חום, אהבה תמיכה ודרישה מהילדים לעבוד ולקנות לעצמם את המכונית אם הם רוצים אחת?)