אין אף אדם שיודע בודאות מה האדם השני רואה או לא רואה, אז לקרוא לאנשים בשמות ולצאת מתוך הנחה בסיסית שהם אינם רואים, נראה לי סוג של עירפול. גם לא ניסים ממון יכול להכנס לעיניהם וליבם של האחרים ולהגדיר אותם כרואים או כאחרים. ולא כל הדברים שאנו רואים באמת בתוכנו - אנו מספרים עליהם לזולת. עם זאת, צריך שיהיה כבוד לאחרים שהם רואים, מרגישים ויודעים דברים גם אם נראה לנו שהם קצת מטושטשים.

בקריאה של הדברים, אני עומד משתאה שוב לנוכח הרדידות של כל אופנת הניו אייג'. זו המקדמת סדנאות רדודות העושות נעים בגב, ומנפחות את המיינד ברוחניות שאין עמה שום קשר לרוחניות או מציאות, אלא רק מוסיפה עוד סיפורים ושטויות על המיינד האנושי.
מדהים לראות כיצד ''מורים בדיוק באותה רמה'' נענים לקריאה של ההמון, ומושכים אותו אל ים של חושך ובורות, וניתוק מהמציאות לשמה.
בכל הדרכים העמוקות ויקרות מפז, טבעה של האנושות היא לחפש קיצורי דרך ''ומשחקים בכאילו'', עם מורים וגורואים עמוסי סיסמאות, סיפורים ומיני הפתעות רדודות המתאימות לדור הנוכחי.
פשוט לא יאומן שזה פני הדור ואלו פני ''מוריו''. פשוט תת-רמה.

יש לי מקל כזה ניסים -
קוראים לו חובות - חובות כספיים, חובה לטפל בהורי הקשישין שאין איש שיעזור להם, חובה לדאוכ לילדי.
כל אלה גורמים לי להיות עיוור להרבה מהנאות העולם.
עכישו איש יקר, יש לך הצעה איך אוכל ''לוותר על מקל '' ??????

ולך דפנה אני מאחלת בהצלחה.

אני אצטט את השיעור הזה בבלוג שלי, ברשותך העקיפה, כל הזכויות ישמרו.

ניסים איש יקר, האם אתה מוכן לוותר על המקל שלך? - היום? זה כל כך קל להמליץ לאחרים... ולשהות רק במחיצת אלה שמסכימים, שלניסים אין מקל. אתה לא חייב ובלי קשר, כל כתבה שלך שווה זהב.

ניסים אמון הצליח להיות המקל של כל כך הרבה עיוורים חסרי בינה - מדהים !
תרבות הניו אייג' - תזכר לעד כתרבות שכיבתה את החשיבה והאדירה את סימפונית המילים ללא תוכן.
עיוורים - תעוררו ! תתחילו לחשוב ! יש יופי של פילוסופיות בעולם - לא צריך נביאי שקר תאבי בצע !!!

החוכמה, אני מניח, זה לדעת להבחין מה מהווה אבן ריחיים על צווארנו, ומה באמת נכון להשאיר.

אבל באמת הזו אין ממש בשורה חדשה. כלומר, אני כבר יודע שיש דברים שאני צריך להשאיר, ויש דברים שאני צריך לשנות (צריך? לשם מה?)

אני חושב שהמאמר הזה הוא דוגמא קלאסית לזה שידע לא הכרחי כדי להגיע לאושר. למשל, אם אני יודע שאני צריך לקום בבוקר עם חיוך כדי להיות מאושר, אין זה אומר שאני יודע כיצד ושם טמון לב העניין. ובדיוק משום כך המאמר הזה חסר משמעות מכל וכל.

עם זאת, הוא כתוב יפה ומשובב עיניים.

משובח.
ואכן, כל אחד רואה את הנמשל לפי עוורונו...

כך שלפי התגובות, ניתן לזהות את מאפייני עוורונו של המגיב.

ניסים היקר תודה רבה!!!
עד שנת 1998 הייתי עם 'מקל'
- מוסריות, אמונות של 'פעם-
שהתחלתי ללמוד אצלך כבר ראיתי
את 'האור' 'מהחושך' בו הייתי,
--התנקתי מסמים,התחלתי להתרפאות
ממחלתי S.L.E,ולמדת בודהיזים 'וזן'--
שנת 2002 'המקל' לא 'זרקתי'ומורי עזב הארץ,
'והמקל' חזר 'להדריך' אותי והובילני 'למוות'
--עברתי 'שטף דם-במוח' ואיבדתי הכרתי--
בשנת 2005 חזר מורי 'והעיר' לי את 'האור',
-- זה נתן לי 'לזרוק' לעד את 'המקל'--
מאז אני ערנית ,מחלתי 'נעצרה'ומאושרת לעד.
אבל מזהירה את 'העולם כולו':
הגרוע ביותר שהורה 'זורק' 'המקל' 'הישן' ןבן/בת 'מתחבר' לאלה עם 'מקל' 'פרימיטיבי' ואז 'המשפחה' נחרבת.''
אבל לפחות למדתי שחופש צמוד לאושר ואהבת אמת
דפנה בלומנצוויג