בה אין במה להיאחז.
מאד התחברתי למאמר, אך הוא לא מציע פתרון.
אחת הנחמות הגדולות שמציעה הדת היא לדעת מה אמיתי. מה באמת קורה כאן, ב''סרט'' הזה שנולדנו לתוכו, כמו במופע של טרומן.
יש כל כך הרבה מיתוסים לגבי אלוהים והבריאה ומשמעות החוויה האנושית, וכל אחד ב''אמונתו'' משוכנע שהמיתוס שהוא ירש הוא האמיתי.
וגם האפיקורס שאומר שאין כל משמעות, אוחז במיתוס. גם הוא ''יודע'' מה אמיתי, כאשר אין לו מושג.
ואולי לא יכול להיות לנו מושג בנקודה זו של התפתחותנו, ועלינו להשלים עם זה כדי למצוא קצת שלווה.
אך למרות שאין לנו באמת דרך לדעת מהו באמת ההקשר הרחב שבו אנו מתקיימים, מה קורה כאן באמת, השאלה הזו חייבת להיות ערה בנו ולכוון את הווייתנו אל עבר התשובה.
גם פנימה וגם החוצה. גם באמצעות השכל וגם בכל שאר האמצעים העומדים לרשותנו.

אני חש שגם בך הדבר הזה חי, וכיף לפגוש קולגה.
תמשיך לקרוא ספרים מרשימים ולחלוק את עצמך.

תודה.

אתה מאדיר את תרבות המערב שהניו-אייג' מסביר לנו כל הזמן כמה היא תרבות של כלום.ובצורה ברורה יותר:רוחנות אמיתית לא יכולה להבדיל בין ימין לשמאל.אם אתה רוצה להטיף משנה פוליטית כלשהו לא בטוח שזה המקום הנכון.בטוח אבל שהרצון להסתכל בצורה כזאת על אירועי השעה הוא יהיר מתנשא ובעיקר מאוד רדוד.

ככל שאנשים כמוך (בין היתר, וגם אני תורם משהו) יעסקו בביסוס אלטרנטיבה רוחנית אמונית עמוקה, כזו שיש לה עומק פסיכולוגי ומרטיטה את הלב המאמין עם מיתוס - כראוי לאמונה שיש לה רטט דתי - אבל היא כבר אחרת, לא גזענית ולא פונדומנטליסטית אך עונה על הצורך האמיתי בנפש האדם להאמין באמת ולהתמסר באמת - ככל שיעשה כך בעולם כולו, בדתות כולן - כך תתחזק החברה ולא תרגיש אימפוטנטית אל מול ההתלהמות הדתית המוכרת.
בהצלחה

בדרך כלל אתה כותב נהדר וברור
הפעם ממש שלא הבנתי

בדרך כלל אני קורא ונהנה ממאמריך. אבל אתה מתחיל עם אותו עליהום תקשורתי נגד דתיים ומתנחלים, כשהלשון הרע וההכללות שאינן קשורות כלל למציאות (אני אומר את בתור אחד שחי במציאות הזאת), לא מתאימות להתקדמות הרוחנית שלי לפחות.
אין שום סתירה בין דתיות לרוחניות, אהבה ופתיחות, ויש בהתנחלויות המון המון אנשים שעניינם העיקרי בחיים זה רוחניות.
ואין סתירה בין ההלכה היהודית שיעקב נאמן הציע לערכים הומניים, ולא, זה לא יביא לאיראן במדינת ישראל.
והייתי מאריך אבל אין לי כח כרגע.
בבקשה תנסה לא לדבר על אנשים אחרים במאמריך המעולים. על מושגים כן, על קבוצות של אנשים שההכרה שלך איתם היא בעיקר דרך התקשורת, לא.

תמיד הגדרות מרדדות ומלאימות! בכל אחד יש קצת מן הרוחניות קצת מן הגשמיות. יש גם גשמיות שהיא רוחנית ורוחניות שהיא גשמית. לא רוצה להיות מסווג כ''רוחניק''. הרוחניות פתוחה לכולם ולא למתי מעט!

שתי הגישות בסופו של חשבון שוללות את השכל האנושי, אחת בשם גילויים מ''למעלה'', והשניה בשם גילויים מ''בפנים''. בסופו של חשבון שני הצדדים מאד דומים. איך יודע הדתי מה אלוהים אומר לו, או שמה שכתוב הוא באמת מאלוהים? הוא מרגיש שזה אמת מבפנים כמו כל ניו-אייג'י מצוי. ומאיפה בא הידע ה''פנימי'' של הניו אייג'י המצוי? משטיפת המוח שהדת העבירה במשך דורות.

הדת, שהייתה בעבר נשאית אמת של הרוחניות, הלכה והתרחקה ממטרתה הראשונית וככל כלי שהתיישן, ניכר בה חוסר התאמה למה שהיווה לפנים את סיבת קיומה. כך, כפי שמיים דולפים מסיר חלוד וסדוק, נשפכים כיום מאגן ה''דתיות'' עודפים שאינו יכול עוד לאכסן.

אלא שדווקא עודפים אלה, הם חומרי הגלם המצויינים של רוחניות אותנטית: דבקות, נכונות לעמוד בניסיון, יכולת הקרבה עצמית... כישורים שהדת, שהייתה אמורה להפנות לנתיבים פרודוקטיביים מבחינת התקדמותו הרוחנית של הניחן בהם, מנתבת למקומות היחידים שנותרו נגישים לה (כאותו כלי ישן שנדחף למזווה זנוח ועבש): מעורבות פוליטית הזויה, אקטים של החצנת זהות (דתית-לאומית) בדרך של דחיית כל זהות אחרת וכד'.

הפתרון למצב שנוצר חייב להיות כפול:
א. חזרה לדתיות אותנטית (מעין ''סדנה'' המכשירה לחיי רוח אותנטיים, רוחניות שמטרתה העילאית הייתה תמיד קירוב מקסימלי של השוחר הרוחני להגשמה עצמית מלאה).
ב. הכרה של הדתות בריבוי הגוונים בה מתגלה הרוח (או האלוהות) אצל הנשא האנושי שלה, הכרה (משהו בסגנון קבלת ריבוי צורות הפולחן ב- וע''י ההינדואיזם) ממנה נגזרים בהכרח מתינות ופלורליזם דתיים.

בהצלחה לכולנו!

לא שווה תגובה

הכותב כנראה לא מודע לכך, שיותר ממחצית מהמתנחלים ה''מוקפאים'' הם בכלל חילונים. נכון להיום, העימותים הקשים ביותר עם פקחי המנהל היו ביישובים חילוניים (בית אריה, לדוגמא). בקיצור, הכותב מנסה להשתמש בדעות האנטי דתיות שלו כדי לנמק דעה פוליטית.