הכל קשור למידה. סוגייה זאת מאתגרת את כל הגישה הניו אייג'ית ומעמידה אותה על רגליים מציאותיות. צריכים להכיר במגבלות האדם, זה שהוא בין החיה לאל, בין המלאך העליון לבין השטן. וחזרה לאריסטו, יש להימנע מקיצוניות. כנראה שבמציאות הנוכחית של קיום שלנו, שהיא מוגבלת בהגדרה, כל שנותר זה להיות אנחנו עצמנו. זה לרוב אחלה.

שאומרת לא ללכת מעבר למקום האמיתי שבו אנו שרויים. למרות שייתכן והרצון לתת אכן כנה- עלינו גם להתחשב באבולוציה שלנו כאנשים ולתת המידה הנכונה לנו וזה על מנת שלא נגביר את הקונפליקטים הפנימיים.