- 45.
- 44.
סנונית , 25/11/09 20:37
שיתכן מאוד שאתה מקדים את זמנך ומתעוררות תגובות מעט קיצוניות.
כשאתה כותב את מה שאתה כותב, אתה מדבר מחויות אישיות אמיתיות שאתה חווה (זו הרגשתי).
כשאני קוראת את תגובתם של חלק מהאנשים, יש לי הרגשה שהם מדברים מה'שכל' ואומר מהמקום הפילוסופי שכביכול מבין דברים. משום כך, יש הרבה ביקורת.
לא חושבת שאפשר לנסות לגרום לאנשים להבין. את המסע שלך, אתה עובר ויודע לאן הגעת ואיך זה מרגיש ועד שלא יהיו במקום שלך, הם יכולים רק לרקוע בידיים וברגלים.
ויתכן שגם תגובתי זו תגרום לאנשים להגיב מעט בתוקפנות, אי אפשר לגרום לכך להפסיק.
להרגשתי, אתה עושה דרך מכובדת ונסיונך רב ואפשר ללמוד מהמאמרים שלך המון. אז תודה לך, המשך ושלא ירפו ידיך.-
אמתי מגד, 26/11/09 22:54
תודה רבה לך.
חיממת את ליבי.
אכן מאוד מאוד קשה להעביר חוויה במילים. ואת צודקת, מה שאני כותב נובע מתוך למידה שבאה מחוויה. השכל רק מנסה להמשיג את מה שחוויתי.
ברור לי לכן שמי שיכול לקחת ולהשתמש במה שאני כותב זה רק אנשים שכבר די קרובים לחוויה הזאת בעצמם. אז, ורק אז, המילים שלי יכולות להוות קטליזטור עבורם ולדחוף אותם לעוד עומק.
לעיתים נראה לי שחלק מהמגיבים גם כבר קרובים במקצת לתובנה, למרות שלכאורה הם מתנגדים. עבור אלה אני מוכן להתאמץ ולכתוב תשובה, בתקווה שזה יזיז אצלם משהו.
אבל הרוב, לצערי, באמת לא מבין וגם לא יכול להבין. לפחות בינתיים.
אני שמח שאת מבינה ושמח שהמאמרים שלי מלמדים עבורך.
תודה רבה לך על העידוד.
אני בהחלט זקוק לעיתים לידיעה שאני לא ''לבד'' כאן בכתיבה.
בי
אמתי-
משמרת הצניעות, 14/12/09 14:13
-
-
- 43.
על-פי ''תודעת העל'' ב- 2012 יכנס ''העידן חדש'' - עידן האש והאויר
hamber1 , 25/11/09 13:04
העידן החדש = ''עידן ''האש והאויר''.
העידן הישן שאנו חיים בו הוא עידן :
''המים והאדמה''.
יסודות- ''המים והאדמה'' הם מוליכים איטיים.
יסודות- ''האויר והאש'' הם יסודות מהירים.
ולכן ההבנות ילכו והתגברו והשתכללו ויהיו מהירים יותר בעידן החדש.
והכל התפתח דרך החשיבה ומהירות הביצוע ביחד.
לפרטים נוספים - ראה את החומר המתוקשר האתר
של ''זאב אבירז'' .
בהצלחה ללומדים-
המשתין בקיר, 27/11/09 13:45
-
- 42.
א. א., 24/11/09 21:53
יש פיתרון סופי אחד לחיים והוא מגיע בסופם.
לכל האידיו**טים סליחה, דתיים שחושבים שיש אפטר לייף, גילגולים וכד' , בניגוד למה שקורה לדג סלמון למשל אחרי שמת, זאת בעיה מאוד חמורה שלכם. (גם בודהיסטים-וואנבי זה
דתיים)
לא משנה כמה החיים חרא, לייף א ביץ' אן דן יו דיי.
ואל תיתנו לאף אחד מהבריאתנים העלובים או הניואג'יסטים העלובים גם הם להפחיד אותכם עם גילגולי-יישויות-נשמות-או וואט אוור
- 41.
אבל אמיתי בכל זאת יש מתכון כלשהוא לגאולה רוחנית אינדבידואלית
ותודה עבור הקטע מרחוב סומסום., 23/11/09 08:59
ואוניברסאלית בדבריך לא?
אני בעד מתכונים בסיסיים לאושר שכל אחד מוסיף להם את הגוון העיצובי האיש ובעצם הופך לגורו של עצמו האם זוהי רוח הדברים אליה אתה מכוון בדבריך?
ניראה לי ש''המניפסט'' שלך של לחיות ''כאן ועכשיו'' ולא לחפש התפספס מעט לאור התגובות.
איך אפשר לתכנן את העתיד מבלי להיות שם לרגע? אי-אפשר גם וגם?
אפשר הבהרה נוספת ממוקדת ל''כאן ועכשיו'' אולי מאמר נוסף?-
קבל הבהרה, 24/11/09 14:42
-
- 40.
- 39.
אלמוג, 22/11/09 20:42
בעידן ה''חדש'' שבו מספיקה סדנת סופ''ש כול שהיא או טריפ מוצלח בשביל להפוך מומחים להארה פתאומית.
בתקופה שבה מורים מטעם עצמם שבקושי זחלו הרגע מהעריסה הרוחנית גורפים סכומים יפים על ידי מלמול מלל שחוק מתוקשר מישויות עם אג'נדה מפוקפקת.
מתיחות שרירים, מדיטציות קונדליניות ושלל תרגולים שצצו להם לפתע מקבלים מעמד ''רוחני-דתי''.
זה בכלל לא מפלאי שאנשים אשר הורגלו לצרוך פורנוגרפיה ולחיות דרך הטלוויזיה לא מסוגלים בכלל להבין שאין שום תחליף לעבודה פנימית.
לא ביחסים אישיים ולא בהתפתחות אישית (רוחנית?).
איכות חיים לא מיצרים בשום בית חרושת, בשביל לשפר את איכות החיים דרושה עבודה פנימית ובצורה גרפית:
ללוש וללוש את החרא שממשיך לזרום בפנים עד שיצא קומפוסט.
- 38.
אסי דופילוס, 22/11/09 19:19
זה נראה כאילו התיישבת לכתוב מאמר שמנסה להדגיש את חשיבות הפניית המודעות אל ''הכאן והעכשיו'' ולשים לב לנטייה שלה/שלנו לרצות להיות במקום אחר כל הזמן. וזה הרי משהו שכל הפרקטיקות הרוחניות מכירות בחשיבותו.
תוך כדי כתיבה נרדמת לרגע או שניים ואז החלה איזהו תודעה אחרת עם כוונה לגמרי אחרת להשתמש באצבעות שלך על מנת להקליד מאמר שהכותרת הנכונה שלו צריכה להיות לא ''החיים נועדו לחיות אותם'' אלא ''אכול ושתה כי מחר נמות''.
אמתי !!!
אתה בשידור חי בערוץ שתיים.
אז נא להתעורר ולהתנהג בהתאם !
אינך יכול לשרת שני אדונים באותו מאמר.-
אמתי מגד, 22/11/09 23:36
ממש לא השתלטו על הידיים שלי שום כוחות אחרים. מי שמכיר אותי ואת הכתיבה שלי יודע שאני מתרגל מדיטציה כבר שנים רבות וממש לא מתכוון להפסיק. דווקא להפך.
אך דווקא למתרגלים הרציניים כדאי לשים לב ל''כוח'' אחר שמשתלט על העשייה הרוחנית שלהם. חומרניות במסווה של רוחניות. כי ברגע שאנחנו מנסים ''להרוויח'' משהו דרך התירגול, חטאנו לעיקר ואז הפכנו לחומרניים. וכבר אמר מורה זן יקר בשם ננסן, המורה של גושו, בערך מהמאה השביעית לספירה ''ברגע שכיוונת למשהו, כבר החמצת אותו''.
כשאנו ''עושים'' מדיטציה אנחנו או נמצאים שם לגמרי, או עסוקים להגיע לאן שהוא.
מדיטציה אמיתית היא פשוט להיות כאן. והארה אמיתית משמעותה להפסיק לחפש.
אני ממש לא המצאתי את זה. זה נמצא בהרבה מסורות.
אני רק אומר את זה במילים אחרות.
ודרושה תשומת לב דקה ועדינה, בכל רגע ורגע של היום, ושל המדיטציה, כדי לשים לב מתי אנו אומרים לחיים כן ומתי אנחנו מנסים לעשות להם מניפולציה ולפתור אותם. דרך מדיטציה, גאולה או הכנסה פסיבית.
בי-
היי אמתי. משהו בעניין ''הארה אמיתית משמעותה להפסיק לחפש''אסי דופילוס, 23/11/09 23:48
מי שמחפש הארה ומצא אותה, יפסיק לחפש אותה מן הסתם. זה ברור והגיוני. אני לא משוכנע שהמשוואה הזו עובדת באותו האופן גם בכיוון ההפוך. מי שהגיע למחוז חפצו מפסיק ללכת, ולכן גם מי שיפסיק ללכת יגיע למחוז חפצו ?
הפסקת החיפוש עוד לא הפכה אף אחד למואר ורק הובילה לאימוץ מערכת ערכים חומרנית שבה האמביציה משמשת להדחקת היאוש ולא בהצלחה גדולה.
אם לחיים, שהם חידה, אין פתרון, אז הם הופכים למשהו חסר משמעות במקרה הטוב ולבדיחה אכזרית על חשבוננו במקרה הרע. ואז באמת מחובתנו להתייאש ולהפסיק את החיפוש.
אבל כל מקורות ההשראה לדרך הרוחנית שלך, בודהא,ננסן,גושו,גורדייף,קרישנמורטי, שטיינר ואחרים, כולם טוענים שיש פתרון לחידות העולם. הם מדברים מתוך הפתרון ! ובדרך כזו או אחרת הם אומרים שבאדם עצמו נמצא פתרונן של כל חידות העולם.
הנחת היסוד הזו משמשת את כל התורות הרוחניות כבסיס היחיד שנותן גם תוקף וגם מוטיבציה מתמשכת להפניית תשומת הלב אל עצמנו,כאן ועכשיו, לצורך מה שמכנים מודעות-עצמית ידיעה-עצמית הכרה-עצמית.
ייתכן שהתכוונת לומר את מה שכולם אומרים במילים אחרות. פשוט השתמשת במילים כל כך אחרות שאמרת את ההפך הגמור-
מושון, 24/11/09 00:05
-
כמו שכתבתי למעלה, בודהא דיבר מ''שם''
אסי דופילוס, 24/11/09 01:07
(מהפתרון- או מאחד הפתרונות האפשריים עבור מי שהפתרון של הבודהא מדבר אליו) ולימד איך להגיע ל''שם'' אל אותו פתרון. לכן כל דבר שאמר, אם אכן אמר, צריך להיות מובן בהקשר הזה.
אינך יכול לקחת מישהו שעזב אישה ילד ממלכה ואת כל תענוגות העולם הזה, עינה את עצמו ברמות שלטענתו אף סגפן לפניו לא עינה מעולם, למד את כל שיטות היוגה והמדיטציה שהמורים בזמנו יכלו להציע, והכל מתוך תשוקה על-אנושית למצוא פתרון לחידות שהעסיקו אותו ואז לקחת סוטרה בודדת שמוצאת מההקשר הכולל של התורה הבודהיסטית ולהציג אותה כשורה התחתונה של התורה הבודהיסטית.
תחשוב בהיגיון רגע. אם הטענה שלך הייתה נכונה באופן הפשטני שבו היא מוצגת על ידך והוצגה במאמר הנוכחי אז מיידוף כמו גם כל חיילי משפחות הפשע בארץ קרובים יותר להבנה נכונה של תורת הבודהא מהדלאי-למה כי אין להם שום תשוקה למצוא פתרון או להגיע ל''שם''. הם חיים רק את חיי הכאן והעכשיו.
להנחייה לנטוש את התשוקה להגיע ל''שם'' יש משמעות לגמרי אחרת כשהיא נאמרת בהקשר הנכון וברגע הנכון למי שחיפוש ולימוד של עשרות שנים הכין לכך את נפשו מאשר כשהיא נכתבת בעיתון.-
המחזק, 24/11/09 07:29
-
מושון, 27/11/09 13:35
-
מושון, 27/11/09 13:54
נניח שאתה סובל מזה שאתה לא חי לנצח.
בא לך מישהו ואומר לך: ''אני יודע איך לחיות לנצח, אני יכול ללמד אותך - זה פשוט - כשתפסיק לרצות לחיות לנצח - לגמרי תוותר על רצון כלשהו לחיות לנצח - אז תוכל לחיות לנצח...''
מה תעשה? תנסה להפסיק לחיות לנצח לא? כי אתה כל כך רוצה לחיות לנצח...וכאן המלכוד שלך...זו חידת הזן! זה ''למחוא כפיים עם יד אחת''...כשתצליח - אם באמת תצליח זה לא יעניין אותך בכלל אם יש בכלל אפשרות לחיות לנצח -...זו הגאונות והיא נמצאת לא רק בסוטרא שהזכרתי אלא בעוד רבות ואחרות!!!
יום טוב
-
-
-
אולי תפסיק להיות כל כך חכם ותתחיל גם להקשיב!
אמתי מגד, 24/11/09 15:17
בשום מקום במאמר, ואתה מוזמן לקרוא אותו שוב, לא כתבתי שצריך או כדאי להפסיק לעבוד או להתאמץ. את זה אתה, משום מה שמעת.
כתבתי שהמאמץ צריך לבוא מהמקום הנכון.
אני עושה מאמצים מהבוקר עד הלילה. תאמין לי. וכך אני גם ממליץ לתלמידי. מדיטציה, זכירה עצמית, אי הזדהות, מה שתרצה.
השאלה היא מאיפה אני עושה את המאמץ. האם אני עושה אותו מהמקום שמנסה להגיע לאן שהוא, או שאני עושה אותו מהמקום שמנסה סוף סוף להיות כאן, במלוא מובן המילה.
או במילים אחרות, אם יש מאמץ ראוי זהו המאמץ לקחת את החיים כפי שהיקום או אלוהים מביא אותם אלינו. במקום להתווכח איתם, להסכים להם.
זהו מאמץ ראוי.
בי-
מושון, 27/11/09 13:40
זאת הבעיה בחלק מעולם הניו-אייג', הם צריכים את הדרייב לתנועה בדמות הפתרון האחרון, הגאולה!!! - לא שעל פחות מזה - אחרת אין להם מספיק חשק אפילו לעזור לגברת זקנה לחצות את הכביש, אמר כבר מישהו חכם שרוב האנשים הרוחניים הם פשוט פריקים של שליטה - וכרגע באת אליהם ולקחת להם את חלום השליטה האולטימטיבית (להיות אלוהים) נראה אותם מפסיקים להיאחז בזה...
יום טוב
-
-
-
-
- 37.
בועז, 22/11/09 18:55
אמיתי יקירי, מעולם לא שמעתי תיאור כה פשטני של מדיטציה, סמסרה והארה.
נכון, יש מי שהופך את ה''הארה'' ואת ''המשיח'' למטרה, אבל זה בדרך אנשי הניו-אייג' כמוני וכמוך,ובדרך כלל משום שאין להם הכוונה טובה.
''הנזירים שקמים ב4 בבוקר במנזרים הבודהיסטים'' כפי שאתה קורא להם, עושים זאת לא בגלל שהם חותרים להארה (לפחות לא בשלבים המוקדמים) ומאותם מניעים של ''אנשי הפרמידה'' (שעושים לביתם).
הם עושים זאת למעני,למענך ולמען העולם כולו, על מנת שנוכל להסיר את צעיף הבורות מעינינו ונזכה לראות את המציאות כפי שהיא.
אני מציע לך אולי להתנסות בכך ולעבור דרך הקשיים והסבל שאותם נזירים נוגעים בו כדי להבין את עומק ההקרבה.
של נעליך.
- 36.
מגד - מניח הנחות שגויות - כהרגלו - ובונה קישקוש מילים ...
avre10 , 22/11/09 14:36
- 35.
קו המשווה, 22/11/09 13:32
שים לב, אמיתי:
אברהם, אבי המונותיאיזם, טען שדוקא יש משהו אחר, למענו מותר ואף כדאי להקריב את ה''כאן והעכשיו'', את החיים המוכרים במחוזות הילדות (אור-כשדים) ואף את היקר ביותר (יצחק), לצאת מחוץ למקום ולזמן ולהפוך אותנטי (''עברי'').
ישוע הנוצרי (''מי שלא יעזוב את אביו ואמו, את ביתו ... וילך אחרי, לא ראוי לי'') היה סבור כך גם הוא.
מוחמד, קרא למלמחמת קודש (זהו הפירוש האמיתי של ה''ג'יהאד'') של ממש ב''אני'' הנמוך, היומיומי, הבנאלי (זה המקדש את החיים ''כפי שהם''), ע''מ להיות ראוי לאלוהיו.
הרישים ההינדים הטיפו לסיגוף הגוף, להיטהרות מכל המוכר, לשינוי רדיקאלי ששיאו הוא הכחדה של ממש של הסובייקט האנושי, שיהפוך אובייקט אלוהי לאחר שיגלה בתוכו את הניצוץ המהווה מי שהוא באמת, מישהו שאינו מסוגל לראות בחיי היומיום שלו.
הבודהא גילה דרך מתומנת לשינוי והתמרה של התודעה ממצבה הרגיל והנלוז, למצבה הראשוני, הטבעי, הנשכח, בדיוק בגלל אותם ''חיים'' לקידושם אתה קורא.
והדוגמאות האחרות רבות...
האם כולם טעו?-
אמתי מגד, 22/11/09 16:44
הם ממש לא טעו. אני מדבר בדיוק על אותו דבר שהם דיברו. אלה מילים אחרות להגיד את אותו דבר.
רוב האנשים אינם מסוגלים באמת להפגש עם החיים. להגיד להם כן!
להגיד כן! לחיים זה ההפך מסתם לחיות אותם.
כשסתם חיים אותם, כמו רוב האנשים, מתווכחים איתם. כשסתם חיים אותם חושבים שאנחנו יודעים הכי טוב. יותר טוב מהחיים ויותר טוב מאלוהים.
כשמתחילים לחיות חיים רוחניים, יש הסכמה מלאה לחיים מתוך ההבנה שאלוהים, או איך שתקרא לו, ברא את העולם הזה בצדק מלא. שהוא ברא את העולם הזה מתוך רצון להיטיב עם ברואיו.
כך שלהסכים לגמרי לחיים הללו זה אופן חיים שהוא מאוד מאוד שונה ממה שרוב האנשים עושים. להסכים לחיים, לאמר להם כן! זה בעצם להתנגד לזרימה הרגילה והאוטומטית שלנו.
מובן?
אמתי מגד-
ע., 22/11/09 19:23
אמתי: אלוהים, או איך שתקרא לו, ברא את העולם הזה בצדק מלא. הוא ברא את העולם הזה מתוך רצון להיטיב עם ברואיו.
ליתר דיוק: אלוהים('הטרנסדנטי' עלאק) מיטיב/מרע עם עצמו('האימננטי' עלאק) כלומר, אלוהים כאלוהים מיטיב או מרע עם אלוהים כלא-אלוהים. באלוהים.יא סאלאאם.אום שנטי. הללויה(כאילו שיש ברירה במציאות לא-דואלית) הארי אום, הרבה בריאות,או לא.
-
קו המשווה, 22/11/09 19:32
מובן בהחלט ומקובל עלי לגמרי!
פשוט לא הבנתי את דבריך קודם לכן (נדמה לי שכמו רבים מהמגיבים כאן).
תודה לך על ההבהרה ואולי בכל זאת שווה לך לבדוק אם משהו בתוכן דבריך - או לפחות בטון המצלצל מהם - גורם לקוראים רבים לחשוב שאתה מתכוון לחיוב פשוט ופשטני של הצד הנמוך, הבנאלי והשלילי של החיים ולא לאמירת ''כן'' להם, ממקום גבוה ורם מהם.
כל טוב.
-
-
- 34.
מהכתבה עולה שזהו אדם שקרא הינדואיזם ואולי בודיהזם וקצת יהדות
ירמי, 22/11/09 13:32
כי אוהב הוא את רבי נחמן בכל ליבו, קרא שמע על ברהמן ריקות משיח 2012, גילגטלים הכנסה פאסיבית לחיות את הרגע, קרא על גורדיף, התאמן בכל לדבריו 30 או 40 שנה, אבל אף פעם לא בריצינות ובאמונה אמיתית, נכנס לסרט שלא יודע איך יוצאים ממנו, וכעת בועט לכל הכיוונים. מגד עד שלא תבין שלרדוף אחרי שתי ארנבות ישאיר אותך בלי אפילו אחת, ועד שלא תקח קו אחד ותתמיד בו, תמשיך להישמע כמו שאתה נשמע כעת.
בשבילי אתה מורה ודוגמא מצויינת שמלמדת עד כמה חסר תועלת הוא הניסיון לתרגל את כל השיטות ועד כמה השיטחיות הרסנית.
האמפטייה שלי לכמוך.
- 33.
ומה עם האבולוציה וההתפתחות של האדם והכמיהה לגן עדן?
אריאל, 22/11/09 10:25
הרי לא סתם יש לנו את התשוקה לחיים יותר טובים. זה לא שאנחנו רק רוצים לסיים את החיים כי אין לנו כוח למרוץ העכברים, אנחנו רוצים שהחיים יהיו טובים יותר כי אנחנו מאמינים שזה אפשרי.
כולנו מרגישים בתוך תוכינו שהמין האנושי יכול לחיות חיים שלמים ומאושרים, חיים ללא מרדף אחרי כסף, ללא מלחמות. חיים של שלום, אהבה ללא תנאי ושפע תמידי. ואנחנו יודעים שזה אפשרי - כי זה אפשרי. רק הבעיה היא שאנחנו לא שם כי יש יותר מידי התנגדויות.
ולכן הכמיהה לסוף היא כמיהה לשינוי בתודעת האנושות, וכן, היא תסכול מכך שאנחנו רואים את הפוטנציאל האנושי אבל לא מגשימים אותו.
לא סתם נבראנו עם הכמיהה הזאת.
ומעבר לזה, אנחנו נמצאים תמיד בתהליך של אבולוציה, והמין האנושי הרבה יותר מודע לעצמו ממה שהוא היה קודם. ולכן אני אישית מאמין שעוד כמה עשרות שנים המציאות שלנו באמת תהיה אחרת ויותר טובה.
השאלה היא האם צריך לקרות משהו כואב בשביל שזה יקרה...
- 32.
טלי, 22/11/09 09:57
-
- 31.
מגד זה זה ''מרחב שחוגג ומוקיר ומכבד את החיים''
מה זה ''להיות לגמרי כאן ולא בשום מקום אחר'', 22/11/09 06:25
בבודהיזם לזכרוני אומרים שהחיים העתידיים הרבה יותר חשובים מהחיים הנוכחיים. למה? כי החיים האלה מאד קצרים סה''כ 120 שנה. ואילו החיים העתידיים אין סופים. לכן עדיף להתאמץ בחיים על מנת שבחיים הבאים התודעה שלנו לא תיוולד בגיהנום לא בתור רוח רעבה ולא כחייה. אז להקריב את הנאות החיים האלו, ולתרגל ועזור לאחרים ולהתאמץ להתנקות מרוע, שינאה חמדנות, תאוותנות.
נכון שהמטרה העתידית רחוקה ובשבילה אנו מקריבים הנאות של החיים היקרים אבל המאד קצרים, אבל עדיף ליסבול בתקופה קצרה למען מטרה אמנם רחוקה אבל שתארך הרבה מאד זמן, ויכולה להביא אותנו גם להארה.
לומר שאין הארה, זה במילים אחרות לטעון שדברי המורים בבודהיזם ודתות אחרות הן שקר.
להסית אנשים ממטרה כזו ועוד בתפוצה רחבה, מי יודע איזה קרמה יוצרת.-
מושון, 23/11/09 21:19
-
- 30.
- 29.
reuvenholzer , 21/11/09 21:26
- 28.
- 27.
אמיתי טול הקורה מבין עינך למען קוראיך
החיים כאן ועכשו הם כן,כן כן סוד וקוד, 21/11/09 20:24
- 26.
איזה יופי של כתבה !!!! פשוט תענוג
סנונית , 21/11/09 19:41
תודה, תודה ושוב תודה.
כל הכבוד, ואם מותר לי לומר, על הכתבות המשביחות עוד ועוד מפעם לפעם.
ובהקשר למאמר הנוכחי, פשוט נפלא לקרוא מאמר שמחבר אותנו לאדמה, למקום ולזמן, ומרחיק אותנו מתאוריות הניואיג'יות שלא ניתן להוכיח אותן בשום צורה.
אפשר למצוא אושר, שמחה, סיפוק, תחושת התמלאות מדברים שאנחנו עושים בעולם החומר והרוח פה. גם עצבות, תוגה, צער ותחושות הצלחה או כשלון באים מעולם המעשה.
איזה אושר, שמחה, סיפוק, צער, עצב ותחושות התמלאות אנחנו מקבלים מכל התאוריות הניואג'יות ?
הרי הם עולם עקר ביחס לעולם הפנימי של בני האדם והם לא גורמים לאדם להרגיש כלום.
הייתי רוצה לשמוע איזה תחושות נפלאות גרמו תאוריות ניואג'יות לאנשים. יש מישהו שיכול לספר משהו כזה לאחר גילוי על מימדים, על חוצנים, על משיחים ועל תאוריות סוף העולם (חלילה).
ואיך אפשר להשוות את כל אלו לחיוך של ילד, או להצלחה אחרי מאבק, או ליחסים חמים ותומכים בין אנשים או לפרפר צבעוני שחולף על פנינו. פשוט משהו אחר.-
את חוטאת לדבריו של אמיתי. הוא כלל לא מבטל תיאוריות ניו-אייג'יות שהן
פיספסת לדעתי. אמיתי צריך להבהיר שוב., 23/11/09 08:38
-
- 25.
- 24.
והם גם היו מתחילים ל''חיות'' ,מתבוללים ונעלמים מדפי ההיסטוריה?
מה אם כל היהודים היו מפסיקים לקוות על חזרתם לארצם?, 21/11/09 13:59
- 23.
- 22.
- 21.
והרי כל הענין הוא לסיים את מירוץ העכברים הנ''ל כלשונך, ולמה זה קיים מ..
רועי, 21/11/09 13:43
מלכתחילה זו שאלה שרצוי שתשאל ואיך מביאים את הקץ למירוץ כי בסופו תתגלה בפניך המציאות האמיתית בכל הדרה , המאבק חייב להימשך. בסופו של דבר אנו צועדים לעבר סוף המירוץ כי כך לא נוכל להמשיך לא כבני אנוש , וגם האדמה הזו לא תסבול עוד את מצציצת הדם המתמשכת מהטפיל הראשי שנקרא האדם הבלתי מואר השרוי בשלב האגו הפרמיטיבי
- 20.
האדם הוא רק חוליה בשרשרת לכן יש לו סוף וכל מטרתו להגיע לשם
רועי, 21/11/09 11:50
-
- 19.
- 18.
ע., 21/11/09 10:42
-
לא .. הוא פשוט נכנע ,כנראה כמוך ,לא בכולם הכח או היכולת .להמשיך לעמוד (ל''ת)
שאתה אומר דרקון למה אתה מתכוון? דרגון דגון ?!, 21/11/09 13:47
-
חי בחלום, 22/11/09 19:40
-
עד לרגע זה 33.5 שנים ,עומד בנטל וממתין ,לא דופק תראש
הבעיה שלך שאתה מאמין בקירות ,ושצריך לשבור אותם,, 23/11/09 18:24
-
מושון, 23/11/09 21:22
-
-
-
-
- 17.
- 16.
על איזה חיים אתה מדבר, מישהוא חתם למישהוא שהוא יחיה גם מחר?
כל הכתבה הארוכה הזאת לספר שלהוקיר את החיים. אשלייה, 21/11/09 02:18
- 15.
וואו כמה מרגש תודה תודה פשוט תודה
יואל, 20/11/09 23:56
- 14.
daniel, 20/11/09 22:33
- 13.
- 12.
אחת הפעמים הנדירות שאני רואה פה משהו איתו אני מסכים!
פרדי בן-זאב , 20/11/09 20:52
החיים הם בהחלט לא בעיה שאותה צריכים לפתור, ורוב החיפושים הרוחניים הם נסיון לעקוף את הצורך לחיות באמצעות מחשבה ומאמץ בתוך המציאות הקיימת.
אני לא מחפש ''הכנסה פסיבית'' מכיון שתהליך השגת הכנסה הוא תהליך אקטיבי וחלק חשוב מהחיים ואני מנסה לעשות אותו כמו החתול מהמאמר, עם כל הפוקוס והיכולת שיש לי. התוצאה - אני נהנה כמעט מכל רגע, ואני לא מחכה לפרישה או ליציאה מ''מרוץ העכברים''.-
מושון, 23/11/09 21:24
-
- 11.
גלי, 20/11/09 20:52
- 10.
אדם, 20/11/09 20:05
כתבת כך: ''להסכים להם בדיוק כפי שהם... להפסיק לחשוב שהם יכולים להיות אחרת''. אך האין ה''הסכמה'' כוללת גם את המחשבה ש''יכול להיות אחרת''? שכן, אם אין מה לשנות, במידה ולא קיים דבר להשיג ושום אובייקט נחשק אינו ממתין לסובייקט המחפש בסוף דרכו, לא היה טעם לכלום, אפילו לא לכתיבת המאמר שלך!
נכון, מנטרה מפורסמת של מורים גדולים היא ש''על מנת למצוא, יש להפסיק את החיפוש'' (''המשיח בא רק כשלא מחכים לו''), אבל מה טיב ה''הפסקה'' הזו: הלא מדובר בעוד פעולה, בעשייה נוספת, זו שבטרם סוף (2012), האחת שלפני האחרונה?
כדי להגיע ל''אי-פעולה'' (ל-Wu-Wei הטאואיסטי) נדרשת פעולה מסוימת! זוהי המלחמה שאנו מנהלים בעולם, זה התרגול הרוחני, זו הציפייה (האפוקליפטית או המשיחית) לסוף, המקדמת אותו (לאט או במיידיות) לתוך הרצף האשלייתי של הזמן שאנו חווים.
למרות קדימותו הלוגית והאונטולוגית, ה''אין'' בלתי נתפס בלי ה''יש''. כדי לחוות את הריק, יש לעבור דרך המלא. על מנת להתעורר, חייבים לסבול באשלייה. לשם כך הכל בעצם קיים: ''הייתי אוצר נסתר, רציתי להתגלות, אז בראתי את העולם'', כפי שמצהירה ח'דית מוסלמית מפורסמת.
בברכת הגשמה מלאה.
- 9.
סתו, 20/11/09 17:54
כן
המירוץ לא רחוק מכאן. המירוץ נוכח בכל פיסת מתכת בחדר, בכל כלי פלאסטיק למיקרו, בכל רהיט שמיוצר בסין ואם לא נהיה חלק מהמרוץ באופן שהשלים איתו, אנחנו נגררת שמעיטה את הקצב ובכך לכאורה מאריכה את הדרך.
לא.
לחיות באמונה שאפשר אחרת היא לגמרי אינה אמונה למעשה, היא ידיעה. היא חוכמה פשוטה אודות אופן פעולתם של הדברים. קודם כל - ממקום של בוראים, אם כולנו נפסיק לרוץ בבת אחת - המירוץ תם. וגם ממקום טבעי מאוד, בין אם נרצה להגיד שאנו חלק מהטבע או שהטבע חלק מאיתנו, או שניהם - הבטוח הוא שדברים נועדים להתחיל ולהסתיים. להשתנות ללא הרף. בתדרים גבוהים מאוד, נמוכים מאוד ועל כל הסולם ביניהם.
נכון שהמירוץ לא ייפסק בבת אחת. אבל אנחנו כן, המירוץ שלנו, של כל אחד מאיתנו, יכול להפסק בכל רגע, המירוץ אחר סיפוק חומרי, סיפוק אנושי, סיפוק כזה וסיפוק אחר. רק צריך לעשות סוויץ' קטן בראש. ולהרפות הכל בבת אחת.
כמו בשיר של אביתר:
זה כמו לקפוץ מצוק
ולהתחיל לעוף
בכח האמונה
לקחת נשימה גדולה
לרוץ
ו..
ליפול
על זרועותיו
המושטות
ליפול
על זרועותיו
המושטות
של אב הרחמן
אב הרחמן.
- 8.
lau tze, 20/11/09 17:17
- 7.
''אם לא מצאתם זה לא סימן שאין...''
טריפונס, 20/11/09 17:14
הפיכת דבריו של נביא הדור - א. גפן, אביו של דילן, לנכונים. זה שאתה לא נתקלת בפיתרון לא אומר דבר, זה שאתה צועק לחיות את הכאן והעכשיו לא אומר שזה קורה, כי זה לא יכול לקרות כל עוד אין פיתרון או פתירה. ולא סתם אנשים עורגים אלפי שנים עבור מהווים קסומים פשוט כי זו מהותו של הרצון -''עשה בי כרצונך כי אני הוא רצונך''. ונכון שהרצון ההיולי התבלבל כי קשה לבודד אותו, והפך לרצונות אחרים של הכנסה פסיבית ושל מישהו אחר יעשה עברנו את העבודה ומישהו אחר יחשוב בשבילנו ומישהו אחר יביא לנו גאולה. אבל בלי לחדש קשר בין בורא לנברא בכל דור ודור לא הייתה קיימת, מתחדשת, ונוצרת בריאה. ואתה יכול לחשוב שאין דברים כאלה וגם להישמע אינטלגנטי וחכם, נבון ומנומק, אבל אתה מבלבל בין סובב למסובב, בין יוצר לנוצר ובין טיב הקשר ביינהם, ואני מבטיח לך שבמצב זה אין שקט כי לא יכול להיות שקט, במקרה הטוב יש מתח קפוא, דריכות מנורוונת. אבל תמשיך לחשוב שאתה רואה בעיניים עצומות לרווחה. -
- 6.
- 5.
עמרי, 20/11/09 16:21
- 4.
- 3.
- 2.
- 1.
-