קודם כל אהבתי ותודה.
אני יכולה להבין גם למה להתרחק מעולם המיסטיקה והחיזוי, אני בשאלה כזו לגבי עצמי בימים אלה.
כל דבר שקורה הוא 'חיובי' ברמת הנשמה ולפעמים, פחות נעים ברמת הנפש.
העבודה היא לחבר בין השניים, בלי לוותר על המעבר דרך הרגש, דרך הנפש. דווקא מתוך ההבנה הרוחנית שהכל לטובה. לא צריך לפחד להרגיש. פשוט (ובה בעת גם מאד לא פשוט) לשחרר לתוך התחושה ולהרגיש, בלי להיקשר, בלי להתפלש בתוכה. וזה הבדל.
אבל לא הבנתי איך דווקא הקונפליקט בין הנפש לנשמה, הוביל אותך לוותר על המיסטיקה.
אצלי שני הנושאים כקונפליקטים לא מחוברים.
יש לי שאלה וחוסר ודאות בתחום המיסטיקה. ויש מטרה לחוות ולהרגיש חרף ההבנות הרוחניות.
וגם, את התפיסה שהכל בסדר וכלום לא כואב, הבאנו עוד מהשואה, מפולניה ומהסיירת, הרוחניות היא רק עוד תירוץ להמשיך לא להרגיש.

מפחיד כמה שהדברים שכתבת עוברים לי בראש בשנה האחרונה
גם אני בחרתי בלהיות אנושית על פני המיסטקה בדיוק אבל בדיוק מאותם מקומות ריגשיים שאת מתארת אבל עדיין אני לא בטוחה בדרך..

שלום רב,
השאלה שלי אולי נשמעת פוגעניץ מעט, אך אני שואל אותה ברצינות גמורה וללא כוונת זדון.
איך ניתן לדעת שאת/ה באמת מתקשר/ת ולא סובל\\ת מאשליה או מעולם פנימי פסיכולוגי לא יציב, או סוג של משבר, שגורם לך להאמין שאת\\ה מתקשר\\ת?

איך אפשר לדעת שזה אמיתי?

לתקשר זה לא אומר שאת רוחנית. זהו מקצוע שאת בחרת בו. לצערי הבנת לא נכונה את המושג רוחניות שהיא ההפנמה שאת זו שיוצרת את עולמך כולל כל ההפקרות רגשית שאת חשה. לבוא ולטעון שהעולם הרוחני גרם לך לכך דומה לטענה של הרכב שהסוס שלו לא הכיר את הדרך בה הוא היה צריך ללכת. רוחניות היא גם היכולת להתבונן בשקט במה שיצרת ולהחליט לאיזה כוון ללכת.מה שאני חש שהתיקשור גרם לך לתחושת אופוריה כי הוא נתן בידך כלים לשלוט בחיים של אנשים אחרים ולדעת יותר מהם. דבר זה מלמד דווקא על חוסר רוחניות. אם היית מלמדת אנשים כיצד לקבל אחריות על החיים שלהם הייח עושה שירות טוב יותר.

מבינה ומזדהה מתוך מקום של חוויה.
חוויתי בעצמי את הדברים האלה וכמעט הגעתי למצב שבו עזבתי את העולם הרוחני, את התקשור.

חושך ואור הם שני כוחות הפועלים שם למעלה ואני עדיין לומדת להבחין ביניהם בכלים שאני מקבלת ומתפתחים אצלי בתהליך הגדילה צמיחה.
למדתי להטיל ספק ולבוא במסע ומתן, לשאול שאלות ולא להגיע מתוך מקום של אמונה מוחלטת.
שיהיה המון בהצלחה

קודם כל אהבתי את מה שרשמת מזדהה איתך ..אני פעלתי גם בתחום אמנם תוך כדי גילוי עצמי וניסיון מוחשי עם יכולות עצומות אבל לא בחרתי ללכת עם זה עד הסוף כמוך כי הייתי די מודעת לתחושות הצורבות הפנימיות כפי שאת סיפרת לנל .. אני די שמחה לשמוע שאכן הבנת את משמעות החיים כי כל אדם יוצר את עולמו שלו ולמה לנו לתת לו משמעות אחרת
עלי והצליחי!

Thank you for sharing your experience that must be identified with many thus, so potentially dangerous. This is for those who still fight not lose their hopes for anything more than what they lived before yet, emptier, since it must be emptier when you know the greatest love of the superior power and then force yourself to live without it. Terrible emptiness. Let’s not forget readers who read this section might have actually dared and went against everything they have ever known to be as ‘own’ after-all.
To explain in my version I would summarize the film made for the youngest: ‘Lili fee’. There is a conflict among fairies and peasants living together in the imaginary planet of Princess Lili Fee. She was comfortable there. LiLi Fee. In her own pink world. So beautiful it was that she forgot what it was to do anything else than decorating it, with her wonderful shining butterflies. She was flying there, observing them all, so sure they were all so happy yet, the peasant threaten t

נהדר, אז גילית שיש לך כוחות אבל את לא תמיד מנהלת אותם כמו שאת רוצה,וכן לפעמים הם מנהלים אותך, ואת לא מבינה למה זה.
אז אחרי טיולים ומסרים מעולמות עליונים החלטת שדי, שזהו?!
ועכשיו מה ? הטלטלה הרגשית נעלמה? את כבר לא מקשיבה יותר אז את גם לא ''מגישה חשבונית'' לכוחות היקום, לבורא עולם או מה שזה?
אז הכל טוב? או שנעלבת?!
למה לא לנסות את הדבר הבא:
לא הכל אני יודעת. לא את הכל אני יכולה וצריכה להצדיק אבל אולי שווה לך לגדול מהמקום של לבדוק מה קורה לך בפנים כשזה לא מצליח! איך האגו שלך סופג ''ישור'' מצד הגאוה ומתנסה קצת בענווה...להיות בכאב הזה של האכזבה להסתכל לכאב הזה עמוק בעיניים לראות מאיזה חומרים את עשויה (אנושית) ומשם אחרי השיעור בפרופורציה
לבוא נקיה!
ותחשבו על זה.

מי שלא חזק מספיק נשבר וכנראה שהוא לא מתאים וזה לא רע בהכרח, לא כולנו מתאימים.
כל אחד יכול להתחבר לרוחניות שבו,
לא כל אחד יכול להתמיד ולעשות את זה חלק מחייו.
היית נתונה במצב של הפקרות רגשית- כי את נתת לזה לקרות.
במקום להאשים את עולם הרוח בכשלונותינו
עדיף להאשים את עצמנו.

מה הכוונה במטפלת קלינית מוסמכת?

תודה לך על הכתבה בה הבאת את האמת הפנימית שלך. כל הכבוד על התעוזה, ותודה שחלקת איתנו זאת.
זה יפה לראות את הדרך שעברת ואת הגדילה מתוך התהליך, ובאמת חושבת שלרבים מאיתנו יש מה ללמוד, וגם להשיל מעלינו את קליפות ה'רוחניות' המזוייפות או הלא ברורות שאנשים מתעטפים בהם מבלי להבין למה בעצם.
כי באמת, שורה תחתונה, כולנו בני אדם, ומלאכים כנראה נמצאים בשמיים, ובעיני זוהי ההארה האמיתית, בו אדם מחובר לקישקס של עצמו בכל מובן, אז שוב תודה לך, וישר כוחך !

זה אחת הטורים המוצלחים שקראתי פה.
בשפה פשוטה ונעימה תארת חויה אישית משמעותית של שינוי לטובה.
בד''כ יש לי התנגדות טבעית לוידויים מהסוג הזה מתוך חשש שמא מישהו רוצה למכור לי משהו. הרגשתי שאת כנה ואני מקווה שזה יתרום לאנשים בדרך להיות אנושיים ולא 'רוחניים'. כולל הפן הגשמי המקולל..

מסיבות שונות שקשורות בהתפתחותנו כבני אדם אנו ''מטעים'' את עצמנו ומשננים כי אפילו הדברים הגרועים ביותר שקורים לנו הם לטובה.
טוב ורע הם מושגים של האגו, או של הנפש, כהגדרת הכותבת. אלו הן פונקציות ארציות שאנו מאמצים בכדי להכניס לקטגוריות שונות וזאת על-מנת לפשט ולהבין טוב יותר את העולם סביבנו.
אך זוהי לא הצורה לחוות את הרוחניות העמוקה שבנו, שכן האני האמיתי שלנו אינו טוב או רע, נעים או לא נעים, אלא פשוט הוא. רק כאשר אנו באמת מצליחים להתחבר פנימה אל תוכו ולחוות אותו באופן אובייקטיבי אז אנו חווים שלוות נפש, לא מתוך הנעימות שלו, אלא מתוך הבנתנו כי זהו המצב הטבעי הנייטרלי של תודעתנו.

את הנושא, בהחלט העליית נקודה חשובה שראוי לכל העוסקים בתחום להרהר בה ולהסיק מסקנות לעניין המסרים שהם מעבירים.

מה הועילו חכמים בתקנתם

ישנה נטייה מובנת יש לומר לקדש או להאדיר אנשים שניחנו ביכולות על חושיות מסוגים שונים, הרי זה מופלא לפגוש אדם זר שמספר לך על עצמך סודות ורזים.רכישת יכולות שכאלה לא בהכרח מצביעה על דרך עם לבאו חיים מוסריים ומקבלת משקל יתר פעמים רבות,נערצת אפילו.טוב וחשוב לשמוע את קולך הפשוט שאינו מתהדר ומנפנף בנוצות ראיית הנסתר ומחבר אותנו בחזרה לעיקר-לתשומת ליבנו

מעט מאוד מאלו שהגיעו למעמד רוחני גבוה מוכנים להודות בנפילות שלהם, בכך שהם כאחד האדם והם ממשיכים בתיקשורים ובמיסטיקה מתוך יהירות ואגו, ההפך ממה שהיה להם כשהתחילו בתהליך.