• 9.

    כל סוג של ידע

    דניאל ג , 28/10/09 16:13

    פוסע על שתי רגליים.
    הבנה והתנסות.
    קל וחומר ידע רוחני אמיתי.
    אם הידע הרוחני הזה משובח, שני אלה באים באורח ספונטני בזה לאחר זה.
    אדם מתנסה, ומאוד סקרן להבין במה הוא מתנסה, למה, מה המקור, הדרך והמטרה של ההתנסות שלו....
    הוא נמשך באופן טבעי לצורך להבין את ההתנסות הבנה תיאורטית.
    הידע התיאורטי, עם הבנת הדברים, מעצים את ההתנסויות שלו.
    אז שוב מתעוררת הסקרנות להבין יותר לעומק.

    מורה טוב הוא זה שיכול לתת את המפתח גם להתנסות וגם להבנה.

    דבר נוסף.
    זה המוטו של התירגול שלי.
    ''ידע מעוצב בתודעה''.
    הסוטרות העמוקות והמשובחות ביותר שיש, אם ללומד אותן אין רמת התודעה שממנה הן =נכתבו, מה יתנו או יתרמו לו?
    ידע שבספרים נשאר בספרים.
    ידע שמעוצב בתודעה, שום כוח שבעולם לא יכול אפילו להפחית או להחליש אותו.

    http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=tm1

  • 8.

    מישהו יודע איך מפרסמים כאן כתבה?

    יואל, 23/10/09 15:25

    ניסיתי לכתוב לעורך אך לא קיבלתי תגובה.

  • 7.

    במרבית המקרים מצבם של חסידי הבודהא-דהרמה... הוא הפוך לחלוטין

    אזרח, 19/10/09 12:31

    על סמך מה???

    ערכת סקר?

    בחייאת זום זום....

  • 6.

    חשוב לדעת מה אנו מתרגלים זה נכון אך..

    תלמיד צנוע, 18/10/09 12:49

    חשוב יותר מכל הוא לתרגל
    קחו דוגמא -ויפאסאנה ע''פ גואנקה, יש שיעור לימוד של שעה וחצי ביום אך כל שאר היום הוא תרגול נטו.
    רק שאחר שתחמיד עשה כמה קורסים של עשרה ימים הוא רשאי ללמוד את הסוטרות- סאטיפטנה.

    • דוגמא טובה ולא טובה

      אומר אמת, 21/10/09 08:50

      הבעיה היא, שרוב רובם של מתרגלי גואנקה, נתקעים באותו רמה, עם ה10 הרצאות ששמעו, כל החיים.
      חלקם (ביחוד הישראלים) מפתחים קנאות עיוורת ובורות ביחס לדהרמה, שלפעמים מבישה.
      למרות זאת, אני ממליץ על הקורס שלהם מאוד - רק לגשת אליו בתבונה, ולא להתקע שם - להמשיך ללמוד ולפגוש מורים.

      ברכות

  • 5.

    שוב אומרים לנו מה צריך כדי להגיע להארה

    בודהא קטן, 16/10/09 14:23

    כנף כזאת או כנף אחרת.

    כשמגיעים להארה, מבינים שכל הדרך הייתה סתם, כל המדיטציות (מלבד הנאה רגעית או הרפיה של הפיזיולוגיה) היו כדי לתת מענה לצורך הבוער של התלמיד לעשות משהו. הבערה הפנימית הדוחפת את התלמיד להארה, לא מאפשרת לו סתם לחכות אז בא מורה ומדבר איתו על מדיטציה, אומר לו שתהליך המדיטציה מביא להארה, אומר לו שהסוטרות האלו או האחרות חשובות במיוחד לתהליך, מביא מטאפורות על כנף ועל מחיאת כף היד האחת ועל כוס התה שעולה על גדותיה ועוד מליון דברים. כל זה כדי לתת תעסוקה ואולי קצת השקטה לאותו איבר פנימי העולה באש החיפוש אחר האמת.

    ההארה מגיעה בלי קשר לכל זה. יש איזשהו לוטו קוסמי שמפיל את זה על אדם זה או אחר בלי שנבין למה ואיך.

    ראמנה מהרשי לא תרגל שום סוטרה
    אושו קיבל הארה בגיל 21, כמה סוטרות הוא כר יכול היה לקלוט?
    סוזן סגל קיבלה הארה סתם בלי הכנה מוקדמת, סתם עמדה בתחנת אוטובוס וזה נפל עליה
    שלמה קאלו קיבל את זה בנסיעה באוטובוס מבלי שעשה שום סדנת ויפאסנה
    קרישנמורטי, המבוגר והצעיר, לא עשו כמעט כלום בשביל לקבל הארה
    ויש עוד ועוד דוגמאות.
    נכון, יש גם דוגמאות של אנשים שכן תרגלו וקיבלו הארה

    • ידידי, אינני בטוח כל כך בהארות שחילקת כאן

      גיא., 16/10/09 22:03

      בקלות רבה כל כך. מכל מקום, דרכו של הבודהה איננה שוללת דרכים אחרות כי אם דנה בדרך שלו עצמו.
      ישב האיש תחת העץ ולימד 84,000 שיעורים. והלך.
      אינני חושב שלהתנשא מעליו הוא מעשה המביע תבונה יתרה.
      בן אנוש, או ולד אם, לא יואר סתם כך, כי זרחה השמש מעל פדחתו. ההארה היא תולדה של ידע וידע פנימי שנרכשים מלימוד. מלימוד תורה זו או אחרת. מלימוד דרך, מפיתוח החשיבה והגעה לכדי הבנה.
      כיצד יוכל האדם שלא ניסה דבר ולא חווה, שנשאר כפי שהיה ביום היוולדו להתאורר?
      חשוב על זה.
      ישנם אנשים המגיעים להארה בביקתתם, על שפת הנהר או בהשטת רפסודה, אך גם זאת לאחר לימוד יומיומי בדרכם שלהם.
      אני מבין שאוטובוס על הקשריו הרבים הוא קטליזטור רציני להארה, אבל באמת???

      • לא זוכר אותך משום מקום

        בודהא קטן, 17/10/09 07:36

        ולכן לא מבין למה אתה קורא לי ידידי וגם לא זוכר שבאיזשהם מ 84000 השעורים של בודהא יש המלצה לציניות וזלזול המתחבאים בין השורות.

        אני מבין שזה כואב לשמוע את מה שכתבתי במיוחד אם אתה מקדיש את החיים לשעות רבות של תרגול ולמידה.
        אני לא כתבתי

      • עניין טכני

        בודהא קטן, 17/10/09 07:56

        בטעות כנראה לחצתי על מקש במקלדת ו NRG שלח את ההודעה שלי באמצע ההקלדה.
        בכל מקרה, לאדם שמקדיש שעות ארוכות לתרגול ולמידה, נוח לראות את הצידוקים לדרכו אחרת קשה להתמודד עם הקשיים.
        והתשובה כיצד יכול אדם שלא חווה דבר להתעורר איננה ברורה לי כמו שלא ברור לי איך מתנהל תהליך קבלת ההחלטות של מי יקבל הארה.
        יכול להיות שהוא תלוי בכמה סוטרות תשנן ויכול להיות שלא.
        אני אומר שאני לא יודע איך זה קורה ואתה אומר שאתה כן יודע ושם כל ההבדל.
        לגבי האנשים שחילקתי להם הארה, גם שם יכול להיות שאתה צודק ואולי לא. אם כך, אנחנו הרי לא יודעים באמת מי מואר ומי לא, נכון הדבר גם לגבי בודהא.
        אז אם אתה הולך בדרכו מבלי לדעת אם הוא מואר או לא ומבלי לדעת אם את כל התורה שלו הוא ''הזה ממוחו הקודח'' במו שכתב ירון לונדון או מתוך קוגניציה של המהות האמיתית, אז זה למעשה כבר הופך למשהוא דתי שנושא בהגדרה של לעשות משהו ולשנות דרך חיים מתוך אמונה במשהו שקיומו מוטל בספק.
        בכלל, לאדם שמאוד מאמין בדרך שלו, קשה להאמין שיש אפשרויות אחרות אחרת האמונה בצידקת דרכו תחלש ואז ברגעים הקשים של התרגול ,ברגעים של ספק אין מה שינחם אותו וזה באמת קשה

        • בלי כעס ידידי.

          גיא., 17/10/09 09:39

          לא נכתב ממקלדתי על קושי כזה או אחר מול דרכים אחרות. קרא שוב, נהפוכו.
          איננו יודעים מי באמת מואר ומי לא, אבל אוכל לשתף אותך כי ישנם אנשים שאופן בחינת המציאות שלהם מרשים ומבחינתי מעבר לבינתי ויכולת ההטמעה שלי.
          לגבי הבודהא, הוא אמר בפירוש לא ללכת אחריו כצאן תועה אלא ללמוד את תורותיו ולהחליט בעצמך אם הם מתאימות או לא.
          לבודהיזם אין עליונות על דרכים אחרות. ה.ק. הדאלאי למה אומר במפורש בהרצאותיו שאל לו לאדם לנטוש את דתו המולדת אלא אם כן השתכנע בכל דעתו והבנתו כי דרך זו היא הנכונה עבורו.
          יתרה מכך, הוא פנה לנזירים בודהיסטים ואמר אף להם, כי הגלימה והתרגול הם תכסית, הפעולה, המוטיבציה ודרך החיים היא שקובעת אם אתה בודהיסט או לא, ואם הם (הנזירים, הקוראינים במקרה הזה) לא בטוחים או לא מרגישים בנוח, שיחפשו דרכים מועילות.
          העיקר שיתפתחו.
          מה שאמרתי מקודם הוא בנגיעה ללימוד. אינני יודע מה נכון ומה לא. אינני יודע מהי הדרך הנכונה. אני מחפש אותה ולכן אין לי יכולת להעיר. אבל אני בהחלט חושב שמבלי לחקור וללמוד, במה אנחנו שונים מאותו היום בו נולדנו?

          • ok בסדר אז אין ביננו ויכוח

            בודהא קטן, 17/10/09 12:37

            אם אתה אומר ואתה באמת מאמין שאין לבודהיזם עליונות על דרך אחרת אז הכל בסדר.
            זה גם בסדר להאמין שלבודהיזם יש עליונות או נחיתות או מה שלא יהיה.
            רק לדעתי, וזה רק לדעתי, תמיד כדאי לזכור שאין שום דרך לדעת בודאות גמורה מה נכון להתפתחות הרוחנית שלנו ומה לא.
            מותר לפקפק בהארתם של האנשים שציינתי קודם. זה בסדר.
            מותר לפקפק ביכולתו של האוטובוס לגרום להארה.
            ולכן מותר לפקפק בידע של בודהא (לא באמיתותו, שגם בזה אפשר לפקפק אלא ביכולת הידע הזה באמת לקחת אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע).
            אנחנו שונים ולא שונים מהיום שבו נולדנו והתשובה צריכה להיות רלבנטית כשהשאלה יותר ספציפית ומובילה למשהו.
            ואני חוזר לענין המקורי שהוא לימוד הסוטרות במקביל לתרגול המדיטציה. השורה התחתונה שמי שעושה את זה, עושה את זה כדי לתת מענה לדחף הפנימי ואם הוא מאמין שרק זה יכול להביא אותו להארה, יכול להיות שהוא טועה מפני שאין לנו יכולת לדעת מהי הדרך הכי טובה עבורנו אם בכלל יש כזו. הנטיה הטבעית של ההולכים בכל דרך היא לחשוב שהדרך שלהם נכונה אחרת מה המוטיבציה להשאר בה?

            • בודהיזם הוא רק מילה.

              אומר אמת, 21/10/09 08:47

              הבודהה עצמו מדגיש את העובדה שכל הכתבים, והמושגים אינם אמת, אלא רק שמות. אפילו באמת היחסית המושגים לא יכולים לגעת, כל שכן באמת המוחלטת (סימוכין: סוטרת היהלום). אפילו המילים האלה לא שונות בכך.

              כשמתייחסים לבודהה-דהרמה, בסופו של דבר מתייחסים לחקירה בלתי-אמצעית, כנה, מיומנת ובלתי פוסקת עד לחשיפה מוחלטת של האמת (מה שהיא לא תהיה). תוריד מזה את הקונוטציות הסמנטיות ל-יזם, למדינה ומסורת, וקיבלת משהו שהוא באמת נעלה על כל דרך שאין בה את החקירה הזו.
              אתה רוצה לקרוא לזה בודהיזם? אין בעיה. רק זכור שזה רק שם (שהבודהה לא השתמש בו אגב. הוא דיבר דוגרי, על החקירה וכו'). המהות, החקירה הזו, נמצאת לא רק בבודהיזם (אולי עם פחות מיומנות אבל עדיין). אז אם יש לך ''וויכוח עם הבודהיזם'', יש לך וויכוח עם סמנטיקה שמוטב ותניח בצד.

              ברכות

              • אין לי בעיה עם בודהיזם או עם כל '''יזם'' אחר

                בודהא קטן, 21/10/09 18:41

                מי שרוצה להצמד לדרך כלשהי בין עם יש ''יזם'' בשם שלה או לא, לבריאות, באמת. קטונתי מלדעת מה עובד באמת.

                מצד שני אני עוד לא ראיתי מישהו שבאמת באמת יודע מה עובד באמת.
                חקירה עצמית יש לה יתרונות ויש לה חסרונות וכמה אנשים אתה מכיר שהיגיעו דרכה להארה? חקירה עצמית זה לא פטנט של בודהא ושנקרה לפניו כבר דיבר על זה. מה שעבד עבור בודהא, לא בטוח שיעבוד עבור מישהו אחר.
                לדעתי, ושוב, זאת רק דעת הבור, חקירה עצמית בדרך כלל לא מוליכה להארה אלא לעוד ועוד שאלות שאין עליהן תשובות. השאלה ''מי אני'' שראמאנה הפיץ כטכניקה להארה, בעצם לא הביאה אותו לשם אלא זה קרה לו ספונטאנית כמו להרבה אחרים שלא עשו הרבה בשביל לקבל את זה. אז מה עדיף? לקבל את זה ספונטאנית או לעבוד כמו חמור שנים על גבי שנים בחקר העצמי עם סיכוי של אחד למאה אלף שזה יקרה לך? שזה סטטיסטית כמעט אותו סיכוי שזה יקרה לך ספונטאנית.

                • הערה

                  מעיר מתעלמים, 22/10/09 12:33

                  אתה מתעלם מן האפשרות (שלא לומר - כפי שטענו מורים רבים - מן העובדה) שייתכן (שסביר למדי, או אף בטוח) שחלק גדול מן האנשים שציינת לעיל (אם לא כולם), שזכו ב''הערה פתאומית'', ''ספונטאנית'', ''ללא הכנה ותרגול מקדים'', עבדו רבות ושקדו על קיום תנאים מתאימים לחוויה הגדולה (התאמה פיסית, פסיכולוגית ואנרגטית שלהם לאירוע האולטימטיבי), משך פרקי חיים רבים בעבר.

                  הסבר זה, הוא היחיד המספק, באשר להתעוררותם של פרטים מסוימים ולא של אחרים. במקרה כזה, החסד, שגם אודותיו נכתב כאן ע''י אחד המגיבים, מגיע בדיוק לאנשים שהפכו עצמם זה מכבר ראויים לו.

                  • אני מתעלם מזה בכוונה

                    בודהא קטן, 22/10/09 18:54

                    אני מכיר את הקונספט הזה.

                    מכיוון שגילגולים קיימים רק כקונספט, רק כתפיסה ואנחנו לא יודעים בדיוק איך מתנהל העניין אם בכלל הוא מתנהל או קיים, אנחנו לא יכולים לסמוך על הקונספט הזה בתור משהו מבוסס.

                    יכול להיות שיש גילגולים ויכול להיות שלא. אבל נניח שיש, איך אתה באמת יודע שהאנשים שקיבלו הארה ספונטאנית עבדו קשה בגלגול קודם או בכמה מהם? אולי הם דווקא היו חארות גדולות, או סתם ביצי עכבר? אנחנו לא יכולים לדעת. ההנחה שהם עבדו קשה תופסת בדיוק כמו ההנחה שהם לא עבדו בכלל.
                    ההנחה שהם עבדו קשה בגלגולים קודמים משרתת את אלו שעובדים קשה בגלגול הזה כדי לתת להם הסבר ולתת להם הצדקה למה הם עצמם עובדים קשה.ברגע שמחפש רוחני יעזוב את כל הצידוקים וכל ההסברים הלכאורה הגיוניים ללמה צריך לעבוד קשה ופשוט יקבל את זה שבאופי שלו הוא אחד כזה שצריך לעבוד קשה (ולכן הוא הולך עם מורה שמלמד דרך עבודה קשה), הוא לא יצטרך להוכיח שום דבר והדברים ילכו לו הרבה יותר חלק. זה לא שעבודה קשה זה דבר פסול. פשוט חבל על המאמץ ולהאחזות בכל מיני צידוקים וסיפורים. כדאי להניח אותם מאחור ולקבל את האופי שלנו.

                    • גלגוליהם של מתרגלים דגולים

                      המעורר, 22/10/09 22:53

                      ''איך אני יודע''? זה בערך כמו לשאול את עצמך ''איך אני יכול להיות בטוח שאמא שלי ילדה אותי, הרי רק היא סיפרה לי זאת''?! מורים רבים (וביניהם כאלה שהזכרת, כמו שלמה קאלו) מתארים התרחשות דומה לזו בה אתה מטיל ספק: אדם השוקד על היטהרות והקונה שליטה בגופו ובמחשבותיו ונפטר בעיצומה של העבודה חוזר אל העולם להמשך תרגול, או כפרט בשל יותר, או אף כפטור מכל תרגול (ה''מואר ספונטאנית'' שהבאת כמקרה פרדיגמאטי להארה באשר היא).

                      כיצד כתב מוצארט יצירות גאוניות בטרם מלאו לו 10? רוצה לומר שהיה זה ''מקרה''? בבקשה! לי נוח יותר לקבל את ההנחה שהיה לו ידע מוסיקאלי עמוק קודם. באותו אופן, קרוב לודאי שלרמאנה מהרשי - שהתעורר לאחר ''ויזואליזציה של המוות בחיים'', תרגיל רוחני מוכר במסורות הרוחניות הגדולות (בנצרות, באיסלאם, בהינדואיזם ובבודהיזם) - התנסה בתרגול דומה בעברו הרחוק.

                      האם אני קושר הסברים מאולצים לתופעות לא ברורות? בה במידה שאתה מסביר את ההפך. השאלה האמיתית היא מה עדיף: סיבתיות או כאוס? מכיוון ש''כאוס'' הוא מושג ריק שאיננו יכולים באמת לתפוס, הוא יורד מן הפרק מבחינתי.

                      • אתה אומר בדיוק את מה שאני אומר

                        בודהא קטן, 23/10/09 07:42

                        אני לא רוצה להכנס לויכוח מאיפה מוצארט ידע לנגן בגיל 4 או מה ראה שלמה קאלו לגבי חיים קודמים שלו ומאיפה באה הראייה הזאת. אין לי תשובה אמיתית לזה ואני די אדיש לכל הסבר שאפשר לנפק בגלל שאפשר לתת הרבה הסברים שלאו דווקא כוללים חיים קודמים. אם תרצה, אני יכול לתת כאן לפחות כמה שישמעו הגיוניים באותה מידה כמו הסבר של גילגולים.

                        כמו שכתבת, נוח לך להאמין ואני מכבד את זה שאתה מכיר בעובדה שלך נוח להאמין ולכן אתה מאמין שזה ההסבר האמיתי. זה החלק החשוב בעניין. ההבנה שזה נעשה מתוך נוחות.

                        מצד שני יש גם כאלו שמאמינים ש 72 בתולות מחכות להן בגן עדן וגם את ההגיון שלהם אני מכבד כי הוא גם מסתמך על אמונה וגם הם, אמנם בצורה מעוותת, מאמינים שהם הולכים בדרך רוחנית.

                        ולכן, ולא שזה רע אבל צריך להכיר בזה, עבודה רוחנית המסתמכת על אמונה או לימוד דברים המצריכים אמונה (כמו במאמר למעלה), זה פשוט דת.

                        לגבי כאוס, אני לא יודע אם יש סדר או כאוס. יכול להיות שהסדר הקוסמי הוא לא משהו שאנחנו יודעים לראות ולכן אנחנו קוראים לו כאוס בי ההגיון שלנו לא מצליח להכיל אותו אבל הוא מאוד מסודר ועובד לפי כללים ולא כאוטי.

                        • המשך דיון

                          המעורר, 23/10/09 12:04

                          כן, מעניין אותי לשמוע את ה''הסברים האחרים'' שאמרת שברשותך!

                          אני מכיר את הלוגיקה המשווה בין הסטטוס הלוגי של תפיסות ''סדר'' ו''כאוס'' ביקום (גישתו של ניסרגדתה מהאראג' למשל), אבל לפחות במצב התודעה העכשווי שלי, תפיסות ''כאוטיות'' - או כאלה הדוגלות ב''מקריות'' לגבי התרחשותה של ההארה, בה הן מכירות עם זאת כמטרתו העליונה של הקיום האנושי (דואליות שיש בה משום סתירה) - מאיימות עלי באובדן שפיות מסוים.

                          האם אתה סבור שניתן להתעלם מעדויותיהם של ענקי רוח מכל קצוות תבל ומכל התקופות ללא יוצא מן הכלל בהיסטוריה האנושית לגבי קיומם של גלגולים שונים? הרי בכל זאת ''אין עשן בלי אש''... האם כתבי קודש שתיארו התקדמות הדרגתית של האדם, לאורך גלגולי חיים רבים, תוך עבודה פיסית, רגשית, מנטאלית ואנרגטית (''תרגול רוחני'') קשה, לקראת שחרור מוחלט, ''שיקרו'' את נמעניהם?

                          מעבר לכל: האינך שם לב להמשכיות שאינה נעצרת, הנדמית תמיד ''מתקדמת לקראת משהו'', איזו מטרה סמויה, אך קיימת, במעגל החיים בטבע הפרוש לפנינו? התעלמות מכך נראית לי עצימת עיניים ורמיה עצמית!

                          • הסברים

                            בודהא קטן, 23/10/09 14:53

                            אם תשים לב, רוב ענקי הרוח לא דיברו על גילגולים. מי שמדבר בעיקר על גלגולים מוצאם מהמזרח ויכול להיות שמורים רוחניים מהמזרח התיחסו לגלגולים כי התלמידים שלהם באו ממסורת שמתיחסת לגילגולים. התורות המערביות (יהדות ונצרות) לא מדברות על כך, זה מוזכר אבל לפחות לא במפורש.
                            הדיון הוא לא אם יש גילגולים או אין גילגולים. לדיון כזה אין הרבה ערך. הדיון הוא מה ההתיחסות להארה ספונטאנית ולהארה שבאה מעבודה קשה ואיזה תועלת אפשר להפיק מזה כשהולכים בדרך רוחנית כלשהי.
                            הסדר הקוסמי לא יכול להיות ברור לנו. זה דבר גדול מידי להכלה על ידי בן אדם. זה דבר שכדאי לדעת כשהולכים בדרך רוחנית. כשבאמת מבינים את הנקודה הזאת, מתחילים כל מיני קונספטים לנשור מאיתנו ולדעתי זה מקל על תהליך הגדילה הפנימית. אני לא יודע אם זה מקדם אותנו להארה אבל זה מקל על החיים ומקטין את ההאחזות שלנו בכל מיני מושגים ומשאיר אותנו פתוחים יותר.
                            מכיוון שיש כל כך הרבה נעלמים במשוואת הסדר הקוסמי, אי אפשר לכתוב משוואות פשטניות כמו הארה ספונטאנית שווה הרבה עבודה בגלגולים קודמים. מה אנחנו יודעים בדיוק על מה היה אותו אדם בגלגול קודם?

                          • המשך הסברים

                            בודהא קטן, 23/10/09 15:07

                            לגבי הסברים למוצארט אז יכול להיות שהיתה לו חיבור לאנרגיות מוזיקליות קוסמיות שבאו לידי ביטוי דרך ילד בן 4.
                            יכול להיות שישות מסויימת שתקועה בלימבו השתלטה על מוצארט כדי לצאת ממצב לימבו דרך ספיגת אנרגיה של המאזינים למוצארט ולכן ניגנה דרכו.
                            יכול להיות שהסדר הקוסמי השתעשע עם מוצארט כי רצה שהאנושות תשמע קצת מוזיקה קוסמית.
                            יש לי עוד אם תרצה אבל אתה בטח כבר מבין את העקרון. התאוריות האלו יכולות להיות נכונות בדיוק כמו התאוריה שראמנה עבד הרבה כמחפש רוחני או כל אחד שקיבל הארה ספונטאנית עבד בגלגול קודם. זה לא אומר שאין גלגולים. אישית אני מאמין בזה. אני רק יוצא נגד הנטיה להסביר כל מה שנראה לנו לא צודק או לא הגיוני או לא מסתדר עם הקונספטים הרוחניים שלנו, על ידי שימוש בדברים שאין להם ממש אחיזה במציאות. ההנחה שמישהו עשה עבודה רוחנית בגלגול אחר טובה ונכונה בדיוק כמו ההנחה שהוא לא עשה או בדיוק כמו שמוצארט היה כלי משחק של ישות קוסמית.

                          • המשך להסברים 2

                            בודהא קטן, 23/10/09 15:27

                            הנקודה שלך שזה מאיים על השפיות שלך היא הנקודה המרכזית.
                            לכל הקונספטים האלו(גלגולים, קארמה, דארמה, התפתחות היקום וכו') יש משמעות כדי לתת לנו תשובות זמניות לבעיות שנראות לא מובנות בדרכנו הרוחנית. בסוף הדרך נושרים כמעט כל הקונספטים. אני כותב ''כמעט'' מפני שכל מיני אמונות והרגלים נשארים אבל אין להם יותר חשיבות. לכן הם שומרים על השפיות שלנו כשאנחנו צריכים לשמור על השפיות וכשהשפיות מגיעה למצב בילתי מעורער לחלוטין, הקונספטים נושרים ונשארת רק הידיעה והקבלה שאנחנו באמת לא יודעים כלום וזה באמת לא משנה שאנחנו לא יודעים כלום.
                            אמר פעם מישהו שהארה ניתנת כחסד אבל אם אתה רוצה שאלוהים יבוא אליך לביקור בשביל לתת לך חסד, לפחות תנקה את שביל הגישה לבית, קרי, תעשה איזושהי עבודה רוחנית.
                            אז יכול להיות שיש כאלה שניקו ואלוהים מתמהמה מסיבותיו הוא ויכול להיות שיש כאלו שלא ניקו ואלוהים ברוב חסדו דילג מעל הליכלוך והעניק חסד ויכול להיות שמישהו ניקה ורק אז אלוהים הגיע.
                            כשהחסד לא מגיע, יש חשיבות רבה ליציקת הגיון ארצי למשוואות קוסמיות. זה שומר על השפיות. לכן אני כותב שאני מכבד את הצורך להאמין ואין לזלזל בו.

      • וחוץ מזה

        בודהא קטן, 17/10/09 08:13

        אם רפסודה או נהר או בקתה הם קטליזטור אז למה לא אוטובוס או תחנת אוטובוס או נשימת אדי דיזל?
        שוב אצלך בתודעה הכל קשור לבודהא ודרכו. האמירה שיש גם דרכים אחרות הן רק כדי לסגור את הדלת מפני דיון אמיתי בינך ובין עצמך בשאלה האם הדרך שאני הולך בה היא הנכונה.כרגע אתה מרגיש שהיא הנכונה ויכול להיות שהיא באמת כזאת.
        אבל היא לא בקטגוריה שאתה למעשה מכניס אותה שאומרת למעשה ''היא נכונה ואין בילתה''.

        • קרא שוב תגובתי. (ל''ת)

          גיא., 17/10/09 13:12

  • 4.

    הסוטרות של הדרקון

    זאב לבן ?, 16/10/09 05:34

    תגיד איזה סוטרות קרא בודהידהרמה?
    איזה סוטרות קרא בודהה?
    איזה סוטרות קורא הדרקון בבוקר לפני השינה?

  • 3.

    גם הדאלי לאמה מבקש מכולם ללמוד יותר מאשר לתרגל ללא דעת ...

    avre10 , 16/10/09 00:15

    בעולם המערבי השתרשה תרבות חוסר החשיבה המשולבת ברצון לקבל את הכל בבת אחת, כאן ועכשיו וללא כל מאמץ.
    מי שיושב ומתענג במדיטציה - בוודאי שאיננו מודט - אלא במקרה הטוב חולם ...וכמובן שאין בזה כל תועלת.
    כל ה''מודטים'' באופן זה - מבזבזים את זמנם ומרמים את עצמם.
    כמו שכבר כתבתי פעם - כדי להיות דוקטור במשהו - צריך להתחיל בגן הילדים, לעבור את ביה''ס העממי, אח''כ את חטיבת הביניים והתיכון- אח''כ יש את כל המסלול האוניברסיטאי. כלומר צריכים להשקיע עשרות שנים !!!ואילו אצלנו - קורס של שבועיים כבר הופך אותנו למומחים - באמת ...

    • כן, אבל

      דוקטור כבר מהגנון, 16/10/09 06:32

      בכל זאת, כל צורה של ישיבה למדיטציה - בתנאי, כמובן, שמנסים להתגבר על הנמנום ולא נכנעים לו - שכרה בצידה!

      מורים גדולים רבים, קבעו שלעצם הישיבה ואפילו לרצון לשבת למדוט, יש אפקט מרפא ומאיר על תודעתו של המתרגל...

      כך שלמרות פגעי הניו-אייג, המעודד ''הארה חינם'' בלי כל מאמץ ועבודה, אין לזלזל בניסיונות כנים - גם אינם נראים מוצלחים - ''להגיע למטרה'' בלי עבודה תיאורטית מכינה. כך הרי עשו, לאורך ההיסטוריה כולה, מיסטיקנים רבים מספור: מה''אבות'' הנוצריים (במדבריות המזה''ת, או ה- Starzi האורתודוכסיים המופלאים ביערות רוסיה), דרך חוי ננג ''חסר ההשכלה'' במזרח, עד לבן זמננו ההודי, רמאנה מהרישי, שפשוט ''ישב'' (בלי להפסיק, גם כשחלק גופו התחתון הוכה בתולעים)...

      בברכת ישיבה מוצלחת.

      • לא מדויק

        אומר אמת, 21/10/09 08:39

        אותם אנשים שהגיעו ל''שם'' ללא לימוד, כביכול , הם מאוד נדירים ולא בכדי.

        טעות תהיה להסתמך יותר מדי על יוצא הדופן, רק בגלל שזה יותר קוסם לאגו שלנו.

        מאידך, טעות גם תהיה להתעלם מכך :)

        ברכות

  • 2.

    יפה יפה- רק בבקשה- כתוב יותר בתכיפות. (ל''ת)

    גיא., 15/10/09 17:20

  • 1.

    פריק של מצבי תודעה מדיטטיביים מענגים

    פריקי, 15/10/09 15:09

    אהבתי.......

    • עדיף מאשר להיות פריק של מיינד, ואסטרטגיות שכליות להארה. (ל''ת)

      פריק מדושן עונג גאה, 22/10/09 21:00