כל מילה היא שירה.

פרדי יקר,

מזה זמן מה, אתה מתלהם ומתעצבן מעל דפי מדור זה מכל קונספט החורג מעט מן הרשת הרעיונית - הצרה למדי, לטעמי - המשמשת אותך כבסיס לחיים האינטלקטואליים (או שמא תקרא להם: ''חיי הרוח''?) שלך.

את הזכות (האינטרנטית) שלך לבקר ואף לשלול כל אידיאה שלא מקובלת על ידיך אתה מנצל במלואה, אולם הייתי ממליץ לך - כיאה לאדם ''נאור'', ''מודרני'', ''אינטליגנטי'', לא ''חשוך ונבער'', כפי שנראים לך כמה מהכותבים במדור זה - לשמור על פאסון מינימאלי ולא להתלהם יתר על המידה (וודאי שלא לקלל פה ושם, מתוך איזו פליטת קולמוס ''ראצינאליסטית'' מדי), משום שהדבר מדגים את חוסר השליטה הרגשית שלך בעצמך (אבל בינינו, פרדי: האם זה התחום היחיד בו אינך שולט בעצמך?), שליטה שבלעדיה אי אפשר לתפוס (ולו רק אינטלקטואלית), להכיר, שלא לדבר על להבין לאשורה את האמת (הרוחנית), לה נראה שאתה כל כך מתנגד.

ה''נשמה'', ה''עצמי'' (הגדרות ''דמיונית'' ו''מופרכות'', על פיך) ועוד אי אלה מהויות מטאפיסיות, פשוט אינן נגישות לתודעה עצבנית (כשלך). האמת ניתנה תמיד ונמסרת גם כיום, מעצמה ומעצם הגדרתה, רק למי שמצליח להרגיע את עצמו, להשקיט את יישותו הלוחמנית לגמרי, על כל רבדיה. האמת מעולם לא הייתה, לעולם לא תהיה ומהגדרה, אינה יכולה להיות חזקתם של מתלהמים למיניהם. אי לכך, השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך כיום היא זו: ''האם אני רוצה להמשיך לזעוק זעקות חמס (אינטרנטיות) כלפי אלה הנדמים לי ''בורים'', בעוד שלמעשה, אינם אלא שוללי ה-'קומן-סנס' הקלוקל של החברה המודרנית, זה עליו גודלתי, זה עליו גדלתי ועליו אני מנסה (מתוך צרות-מוחין מסוימת, הנובעת מחוסר היכולת לקבל – ולו רק כהנחה פוטנציאלית – משהו חדש, חדש לגמרי) לגדל כמה קוראי עיתונים, או שמא אחפוץ להתקרב בעצמי אל משהו שונה מכל שהכרתי עד כה, גדול וחזק מכל מה שחוויתי בצל האידיאולוגיה (או נכון יותר: ה-'דוגמה') היחידה אליה נחשפתי בחיי (שהיא, בינינו, פרדי, בסה''כ זו שהרוב הגדול נחשף אליה בימינו ומשום כך, גם מאשש אותה בעל כורחו, היחשפות צרה למדי, שכונתה ביוון העתיקה: ''השתייכות ל- Doxa'', מה שהיווה עלבון גדול לכל מי שראה עצמו כאדם חכם), התקרבות שיכולה להיעשות אך ורק מתוך ענווה ושפלות רוח''. הבחירה בידיך!

כל טוב.

פרדוקס לנצח ?

יפה,ומעניינת

''מהי האש? היא אינה אלא מים'' איך אש יכולה להיות מים? אש היא תהליך התחמצנות של חומר דלק כלשהו.ומים זה H2O.

נצא מנקודת ההנחה שגלגול נשמות אכן קורה. הגיוני הדבר שבכל מחזור חיים אנו בנמצאים במקום אחר. רק מה, כשאנו חיים, אנו חיים. אסור לנו להתיחס לחיים שניתנו לנו כאל ''מסדרון''. צריך לחיות את החיים במלואם, כאן ועכשיו, אחרת לא נוכל ללמוד את מה שהנשמה שלנו אמורה ללמוד. אם היינו צריכים להתיחס לחיים רק כאל תחנת מעבר, אז היינו זוכרים את הגלגולים הקודמים. הסיבה שאנו לא זוכרים היא פשוטה. החיים כאן יש להם את החוקים של היקום הזה, האוכלוסיה הזו והמדינה הזו (או אחרת). אסור לנו להתעלם מהקיום היום-יומי. מותר ואף רצוי לשאוף לשינוי ולשיפור, אך אסור להתעלם או להגיד ''פןס, אנחנו לא משחקים'', אחרת החיים שלך נגמרים.

הרבה דברים בכתבה לא נכונים לפי הזוהר ולפי כללי גילגולי נשמות, לדוגמה נשמה יהודית לא הייתה בגלול קודם באדם מדת אחר, ואם כן היה כך, אותו אדם בסוף התגייר, מכיון שגר זה אדם שמלכתחילה נולד אם נשמה אלוקית וזה מה שדוחף אותו להתגייר,