אחותי נולדה כשהייתי בת 4 וחצי, ועד היום, אחרי 20 שנה, אמא שלי מחכה לתגובה......

''כדאי ורצוי לשקף עבורו את רצונו בדרך של משחקי דמיון, שבהם הוא יכול לבטא את המשאלות הרגרסיביות בצורה בטוחה ללא בושה. ''

אני הבאתי את הבת השניה לאחר 10 שנים. מרגע שהבאתי אותה הביתה (זה היה בחופש הגדול מה שעזר מאוד)השארתי אותה ברשות הבכורה. היא היתה מאכילה אותה כמובן בהשגחת הורים או סבתא, לעתים קרובות גם החליפה לה חיתולים, שמרה עליה כשלא היינו בבית. היא כל כך התחברה אליה שכשהקטנה היתה מתעוררת בלילה, הגדולה כבר היתה קופצת מיד ממיטתה לתת לה בקבוק. אף פעם לא אמרתי לה ''לא עושים את זה כך''. אף פעם לא להתחיל את המשפט עם ''לא'' כשמסבירים לבכור. זה עבד יפה מאוד. לא היתה שום קנאה. מאוד דאגנו כי הבכורה קיבלה 10 שנים דברים בלי שתבקש אפילו. שמרנו את הכל וכל פעם הבכורה בעצמה היתה מוציאה ומביאה לקטנה. עם קצת השקעה מחשבתית אין שום סיבה שהבכור יקנא.