לצאת מהמרובע. גאוני

קראתי את המאמר ואחרי הרבה זמן שאיני מצליחה לקרוא כלום(והייתי קויינית ), הרגשתי שמשהו סוחף אותי פנימה אל תוך השקט . תודה

לדעתי, אין משמעות לביקורת האם נכון או לא נכון על ידי הטוקבקיסטים. כל אחד יכול לקחת דברים מהמאמר לעצמו, או להחליט שלא.
אני החכמתי, אהבתי את הכתיבה, את ההסברים והרגשתי שזה מובן לי.
עוד לדעתי, מעט אנשים יכולים להגיע עמוק לתוך הסברים לגבי מצבי תודעה, לאחר שעברו דרך בעצמם.
נראה שאמיתי מגד עובר דרך יפה בעצמו, ואם הוא מספר לנו על דברים שלמד, אפשר רק להשכיל מזה.
ביקורת משתלחת אולי מראה שעוד ארוכה הדרך לאנשים מסויימים.
ונכון שהדרך ארוכה לכולנו, אבל יחד עם זאת, ככל שעושים יותר, לומדים יותר, אז גם לומדים לכבד דרכם של אחרים.
אמיתי מגד, כל הכבוד, תודה על המאמר. אשמח לקרוא עוד.

אז אתה טוען שאין בעצם דבר כזה ''בחירה חופשית'' ?

יופי - עכשיו כדי להסביר את ה''אני'' ישנו ה''מתבונן'' שהוא (!) - גם ה''עדות'' ???
כלומר - כדי להסביר את אפשרות ההתבוננות ב''אני'' - מגד מייצר עוד ''אני'' שכאילו מעליו - הנקרא ''המתבונן בעדות''.
מי המתבונן ב''מתבונן בעדות'' ???
בקיצור - הלוגיקה של מגד מצריכה טור אינסופי של מתבוננים...
לכן - המסקנה חייבת להיות שאין גם את המתבונן הראשון - והכול גיבוב מילים שנשמע יפה - אבל בחשיבה לוגית - אין בו כלום.

אבל כשאתה כותב משהו, מן הראוי שתביאר
את מקורות המידע שלך. למשל, גורדייף במקרה הזה.

''אתם אכן בורג קטן במערכת, ובורג חסר יכולת בחירה'' - אם אנחנו אכן היינו חסרי יכולת בחירה אז מה הטעם להגיד לנו מה אנחנו צריכים לעשות? הרי לפי הנחתך אין לנו את היכולת לבחור במה שנעשה.

האם ייתכן שכשאתה מגיע למצב ''עד'' אתה בעצם מיותר לגמרי בעולם? הרי אין משמעות לכלום חוץ מהתודעה שלך. כלומר כל מעשה חיצוני הוא חסר משמעות.אז בשביל מה אתה חי? אתה מרגיש משוחרר, פתוח, בהיי תמידי. אבל מה אתה מסוגל לעשות עם זה? איבדת כל רצון ויכולת ליצור, לשנות, להתקדם, להגשים...הכל הפך להבל הבלים. חוץ מלהמשיך להתבונן בתודעה.
עכשיו תאר לך מצב שכל האנשים בעולם היו יושבים ומתבוננים בתודעה, ולא חשים צורך לעשות דבר בעולם האמיתי. איזה מן עולם זה היה? האם הוא היה ממשים להתקיים בכלל?
מי היה מתחזק את המכונה? או עד לה?

and it is a great way to happyness,
thank u and have a great year

מאמר מצוין. חבל שאינך כותב כאן יותר

אמיתי יקר,

מסכימה עם רוב דבריך. אבל להבנתי אין צורך בשנים של התבוננות כדי להיות עד. זוהי תפיסה ישנה ולא רלוונטית יותר.

מספיק לזהות ולשחרר האחזות, ואתה עד. המילים הרבות גם הן חלק מאותה מערכת, כפי שאתה מציין. יש לתת גם להן ללכת.

אנחנו עסוןקים מידי במילים, ולכן אנחנו תקועים. לשחרר גם את האחיזה בהן וברצון להבין, ואז זה שם.

כי זה בטבענו, וזה לא משהו שיש לפתח.

תודה ושנה נפלאה

שובל