- 14.
או שאדם מרגיש רוממות ה' והוא עבד ה' - או שהוא עבד האני - אין אדם חופשי
למה מי יגיד לי מה לעשות, 18/09/09 08:19
- 13.
לא הבנתי, 17/09/09 16:56
למה כתבות על נושאים רוחניים מוציאות מאנשים כל כך הרבה רגשות שליליים בתגובות? אף אחד לא מאיים על הידע של הזולת, ואף אחד לא בתחרות זה עם זה. כולנו בסך הכל מנסים לעשות כמיטב יכלתנו להבין את העולם ואת עצמנו. לא? אם זו לא המטרה הרוחנית, אם המטרה היא להתכתש ולהוכיח שאני הכי טוב מכולם, אז אני פורש.
נ.ב. גילוי נאות: אני לא אדם רוחני במיוחד, אין לי תובנות עמוקות במיוחד, ואני לא צנוע במיוחד. אני ממוצע עד כדי בכי.
- 12.
מושון, 11/09/09 11:55
הכתוב מעוות מעט מהמסר של הקבלה (כפי שאני מבין אותו)!-להלן הנקודות העיקריות:
1. ''הרצון לקבל'' הוא ה-אני, ולא ניתן לבטלו!, הוא עצמו לא ''נכלל'' בבורא והוא בגדר של ''יש מאין'' (בריאה). בלעדיו לא היה מי שיהנה מהשפע, והוא הכרח כדי לקבל את ההטבה האינסופית שהבורא רוצה לתת.
2. הרצון לקבל על מנת לקבל הוא האנוכיות...והוא זה שמרחיק אותנו מקבלת ההטבה עקב ריחוק של צורה מהבורא - את זה כן ניתן לשנות ע''י ''שינוי צורה''.
3. המטרה בסופו של דבר היא להידמות לבורא, (לא להפוך ולהיות בורא!) ובכך להינות משפע אינסופי, לשם כך צריך להפוך את ''הרצון לקבל על מנת לקבל'' (האנוכיות), ל-''הרצון לקבל על מנת להשפיע''...(להיות חלק מהכלל/''ואהבת לרעך כמוך'')...
(נ.ב.-אני לא ''קבליסט''/''מקובל'' או מאמין בדרך שלהם, אני רק מציין את הדרך לפי מיטב ידיעתי והבנתי אותה ולעניות דעתי הכתבה לא מתארת את הדברים בצורה נכונה)
יום טוב-
מה שכתבת הוא דקלום של מכוני ''קבלה'' נצלנים,המלמדים אותך בעיקר לתת להם,וכמה שיותר.. אינני מתייחס לתוכן הדברים דווקא,אך דע, 11/09/09 18:11
-
והעיקר לא להתנשא על אנשים שלומדים באמת,להבדיל ממך..
נבוך, 17/09/09 16:53
-
-
- 11.
-
אני=אותיות אין.אין=ביטול הישות,וחיבור לאין סוף=ביטול ההגדרה המצומצמת (ל''ת)
של האני.., 11/09/09 18:04
-
- 10.
- 9.
שפלות היא ההכרה כי יש לנו נשמה הנטועה באינסוף, כי היא הופקדה בידינו
תום, 11/09/09 00:12
- 8.
9--אגואים ואמת אחת ,''שבירת הכלים'' -האר''י הקדוש
נחמיה , 10/09/09 18:44
- 7.
רן, 10/09/09 17:52
הידע היהודי והפרקטיקה הרוחנית היהודית מתפילה במניין ועד טיש וחגים עוסקים בעיקר במימד ה''אנחנו'' הקשר שבין אדם לחברו. הקשר שבין האדם לבריאה ולבורא מכוון להבנת החיבור הבלתי ניתן להפרדה שבין אדם לחברו. לשם מכוונת היהדות. אין לה עניין בעולם הבא אלא בעולם הזה.
הבודהיזם עוסק באותו דבר בדיוק - בעולם הזה ,אך מפרספקטיבה אחרת. מימד ה''אני'' החוויה הפנימית - הבנה מתוך התנסות של חוסר היציבות והשינוי המתמיד של התודעה, (ריקות), הכרת ה''עד'' התודעה המתבוננת. כל אלו מביאים את האדם להבנת החיבור הבלתי ניתן להפרדה שבין אדם לעולמו על כל ברואיו החשים.
שתי המסורות והפרקטיקות הרוחניות הללו מביאות אותנו להבנת העולם הזה ודרך פעולתו טוב יותר מכפי שאנו מבינים אותו בלעדיהן. כדאי לתת לשתיהן מקום ולא לחפש את דרך האו /או.
כל האצבעות של החכמים מצביעות אל השמיים, כל אחת בזוית שונה אבל בסוף הדרך ייפגשו כולם במעגל אחד של הוויה.
שבת שלום-
הינך טועה,הבודהיזם והיהדות סותרים לחלוטין,ואינם יכולים ללכת זה לצד זה.
להיהדות להבדיל מן העבודה הזרה,יש תכלית רוחנית, 11/09/09 06:43
-
- 6.
אלי, 10/09/09 13:11
-
רני, 29/06/11 21:31
-
- 5.
אגואיסקפה, 10/09/09 12:52
-
- 4.
מאמר נפלא - אבל עדיין מוקשה בעיני
רוני, 10/09/09 12:26
-
ענווה איננה עיוורון,או חוסר מודעות עצמית,העניין הוא יחסי.
הנושא אמנם מורכב,אך אנסה לגעת גם בנקודות נוספות-, 11/09/09 04:26
א.עפ''י התורה התכונות שלך בעצם נקבעו משמים עוד לפני לידתך-אלו הכלים שקיבלת בכדי להשלים את התיקון האישי שלך בעולם.לפיכך אין במה להתגאות או להיות עצוב.כפי שאדם שנולד יפה לא צריך להתגאות,שכן אין הוא ברא את עצמו,כך לגבי כל תכונה אחרת.אמנם אדם שקיבל שכל יכול לעמול ולהוסיף חוכמה (מה שכן תלוי בו),אך עדיין המרחק שלו מהחוכמה האינסופית=הבורא הוא רב לאין שיעור.כמו כן,היתרון שלו על אדם לא חכם,מתבטל באופן יחסי מן החוכמה האלוקית לגמרי (באופן פרדוקסאלי ככל שאדם חכם יותר,כך הוא מכיר בחסרונו יותר).ולכן בראייה נכונה אין על מה להתגאות על האחר.מצד שני אדם לא חכם,אינו צריך ליפול ברוחו על כך,שכן מן הסתם ניתנו לו כלים אחרים לייעודו.
ב.מבחינה רוחנית הדרישות מאדם שקיבל כישרונות מולדים גבוהות בהתאם.האדם נבחן לפי ההשתדלות (ותמיד יש מה לשפר) ולא לפי התוצאות אליהן הגיע,כך שעצם היותך מוכשר,לא מהווה יתרון בהכרח,אא''כ:1.מיצית את יכולתך. 2.הפנית את הכישרון ליעוד חיובי.
בהצלחה !
-
- 3.
דתי בג'ינס , 10/09/09 11:21
ב''ה
הלא ידוע שנאמר:כל הגדול מחברו,יצרו גדול ממנו.
בפרקי אבות נאמר:הוי שפל רוח בפני כל אדם,וממעט בעסק ועוסק בתורה.
הבורח מפני הכבוד-הכבוד רודף אחריו,ואילו זה הרודף אחריו,בורח הוא זה(הכבוד ממנו).
מוכר לנו גם:הנעלבים אינם עולבים ולא משיבים על חרפתם.
המעביר על מידותיו,יעבירו לו על פשעיו.
ולמקללי נפשי תידום(תפילת שמונה עשרה-18).
בתהילים:אל תקשו את לבבכם כמריבה-כיום מסה במדבר.
ונקנח בסיום עם:הצנע לכת עם ה' אלוהיך.
שנבורך בשנה טובה,מתוקה ומאוזנת ומלאה' בהרמוניה של שלום אהבה,סבלנות וסובלנות-אמן!
- 2.
סתם אדם עצוב, 10/09/09 10:50
עצוב לי לקרוא. אם אתה מבקש להביע ביקורת על הזילות, השיטחיות, וחוסר ההבנה בהם מתרגמים לעתים מושגים בודהיסטיים מורכבים ומעמיקים, כמו אין-אני, אז אני מסכים אתך. אבל, לצערי, לא נראה לי שלזה התכוונת.
לצערי, כמו שאני לא מבין באופן מעמיק את הקבלה, ולא אוכל לכתוב עליה בלי לחטוא בשגיאות ובחוסר הבנה, אני חושש שלא הבנת אפילו את קצה-קצהו של הנושא שעליו כתבת בכזה ביטחון.-
-
לורנס איש ארנב, 10/09/09 20:53
-
-
- 1.