חן יקר שלום לך,
נראה שהסכמת לעשות עוד צעד אחד בדרך אל עצמך. ובאמת אוטיזם היא לא התשובה וכנראה גם לא המילה הארוכה החדשה בה השתמשת היום.
חשבתי שאולי מכעיס אותי הצורך הבלתי נתפס בעיני להגדיר את עצמך בצורה קלינית כדי להגיד מי אתה.
ואם אתה לא קליני ? אז מה, אתה לא קיים ?
קיים, נושם ובועט וכמו שאמרתי, גם כותב מאוד יפה ומעניין.
אז יאללה, אולי תוותר על ההגדרות הנפוחות הללו ? אדם לא צריך כובע בגובה מטר בשביל שיראו אותו, והמילה הזו 'נוירוברג...' נשמעת מה זה פלצנית. רד לעם, המוני אנשים נחמדים ופשוטים מחכים שם, אין להם הגדרות מפוצצות, והם לא מיוחדים בשום צורה. פשוט אנשים יפים. וגם אתה כזה. אולי תנסה להתמנגל ?

אני קוראת פעם ראשונה את כתבותיך ולא הבנתי את הבעיה. האם אתה מחפש מי אתה? האם אתה רוצה לשנות את מי שאתה? מה אתה רוצה להבין?
האם תוכל לחדד את הבעיה?
אשמח מאוד לקבל ממך תגובה.
תודה

. Chen, I followed you articles in the last year and empathize with your need to define yourself and find a “Name” that can relief you from all the unexplainable characters that makes you different from others.
You may think that after you realize the specific syndrome, everything will fall into place and all will be explainable!? Well, my experience says it won’t. You will soon enough realize that you are not happy with the next label as well. Going through a similar process with me first and later on with my child, made me realize that it didn’t helped much. Just accept the sum of all things that make you who you are and celebrate it. You are “Special”

רק בשביל הניסוי-
אם אני אבקש ממך לשים בצד לדקה אחת את ההגדרה הזו- מי אתה אז?

על אף הלקות התקשורתית המאפינת את הספקטרום אתה מתנסח ברגישות מדהימה. הלוואי ובני לכשיגדל יגיע ליכולות אלו- (למרות שלדעתי הוא מוכשר בטירוף ואני נדהמת כל פעם מחדש מתהליכי החשיבה שלו).

אתה יודע מה- אולי בעצם יותר טוב שלא אובחנת בגיל צעיר- יש לזה יתרונות לדעתי (בעיקר סטיגמות)..
חן יקר שתהיה לך שנה טובה! :))

אם אתה שלם עם הזהות שלך כפי שאתה מגדיר אותה - על הכיפאק.

אם בכל זאת אתה מעוניין להבין יותר ממה נובעים גם הקשיים וגם החוזקים, ובכלל - הרבה מאד דברים, אני ממליץ מאד על אבחון נוירופסיכולוגי. לי הוא עזר באופן יוצא מהכלל להבין את עצמי, לקבל את עצמי, לדעת איך למקם את עצמי ולהסביר את עצמי,

בכל מקרה ובכל מה שלא תחליט - בהצלחה.

הפסיכולוגיה והסוציולוגיה ואמצעי התקשורת מתעדים ומשקפים חלק זעיר עד אימה מהנסיון האנושי .
כמי שאף פעם לא מצא הזדהות והגדרה עם שום קהילה והעביר את רוב חייו בבדידות אני מזדהה מאוד עם מה שאתה כותב
גם אני איטי שברירי ומלנכולי אבל זה לא אומר שאני דומה לך
החברה כנראה מתחפתחת ליחודיות ולזהויות אישיות שהם מורכבות מדי בשביל למצוא את עצמן תחת ההגדרות השטחיות של האקדמיה ואמצעי התקשורת
יש לשער שאם הזמן יתפתחו כאן צורות חיים אנושיות הולכות ומגוונות שיחפשו מענה לעצמן בצורה הרבה יותר יחודיות ומקורית
הכלל הולך ומתרחב ונעשה נגיש והיחיד הולך ונעשה מורכב ולכן המבנים החברתים וההגדרות הישנות כבר לא יכולות להכיל אותנו
זה לא מקרי שלכולם כמעט יש הפרעות ריכוז ואישיות כביכול
היום המסע של היחיד הוא הרבה יותר בודד אבל גם הרבה יותר עמוק, מעניין ומקורי
ואת התשובה נמצא באהבה

תשמע בן - אדם.
המוח הזה זה עסק מסובך, והנושא הזה מובן ככל שמשחקים איתו יותר. אני במקומך, משכבר הבנתי שהמוח שלי הוא לא ממש מתאים לכל מה שמתרחש פה, הייתי יוצא למסע סמים מסביב לעולם ולמעמקי המצולות (גם משם באים דברים מעניינים מאוד...בדוק). אבל זה רק אני...