- 38.
- 37.
ערן זמיר, 12/09/09 14:28
- 36.
''להיות ג'וּסית ומלאת תשוקה ולהתמסר''....ואם אני רזה וביצ'ית?
אני לא רוחנית?, 06/09/09 20:30
- 35.
לסביות / הומאים...יש יותר שיוויון
..., 06/09/09 19:43
מי שאוהב
לבשל מבשל
מי שלגהץ מגהץ
מי שלנהוג נוהג
מי שלנקות מנקה
מי שהוא טיפוס מתמסר מתמסר
העניין הוא שהתפקוד נעשה ממקום של חיבור יותר טיבעי ונכון לאותו טיפוס, זה עניין של אופי ואישיות.
אצל סטרייטים, העניין המיגדרי די קובע מי עושה מה. ולכן יש בלבול וכעס כי עושים דברים ''כי ככה חייבים''. גם הגברים וגם הנשים נופלום למלכודת הזו....
בשיויון אמיתי כל אדם הוא יחידה בפני עצמה לפני הזהות המינית ולא הזהות המינית, החברה החינוך מבית קובעים לך מה תעשה ואיך.
גורויים, גברים ונשים, לא יכולים להיות סופר סופר אובייקטיביים כי המגדר שלהם מנתב להם הבנה כזו או אחרת של מושגים כמו שיוויון, שמחה מימוש עצמי...
אף אדם אבל אף אחד לא יכול להגיד לכם מה טוב לכם איך גבר צריך לחיות איך אישה
אל תפלו בפח הגורויים.....
אנחנו אומרים ששיוויון יכול להיות גם אחר..מעבר למגדר..
- 34.
קצת מבולבל, 06/09/09 12:05
לא כל כך מבין מה את רוצה. רוצה שהגבר בחייך יהיה זה שעושה את כל הדברים ה''נשיים''?
יעשה לך טוב? שהוא יגדל לבד בבית את הילדים? זה יעשה לך טוב? אם הקריירה והחומר, שלרוב חקוקים על דגל הפמיניזם, הם שייתנו לך סיפוק בחיים, לו יהי, אבל כדאי לך לחשוב אם זה באמת יספק אותך...
וכמו שלא היית מעזה לכתוב ביקורת על האיסלאם, כי אין לך יד ורגל בדבר, אז למה על רוחניות?-
לי, 06/09/09 20:26
מה זה ''נשיים''...לגדל ילדים אבא לא יכול? במה אישה יותר טובה מגבר? למה אמא נחשבת יותר מאבא??
''כדאי לך לחשוב אם זה באמת יספק אותך...''
מה זה איום? אולי כדי לחשוב לך עוד פעם?
כדי לאישה שלצידך [ אם יש בכלל ] לחשוב עוד פעם לפני שתיחנק בעול הסיפוק בנשי שאתה תציב לה...
ולמי יש יד ורגל ברוחניות??
מי בדיוק הבעלים של הרוחניות..אוהד אזרחי?
דאלי למה?
הרב לאו?
עובדיה יוסף?
אתה?
מה זה רוחניות?
האם זה רוחני להגיד למישהו איך לחיות מה טוב לו?
אולי רוחניות זה ללכת בדרך הלב, מה שטוב לך , מתאים לך..ואז שיקפצו כל העולם והגורויים מליון פעם
אולי תחשוב מחוץ לקופסא..לא פלא למה אתה מבולבל..קצת חשיבה ורצונות אחרים מהעדר..ואתה מבולבל..
-
- 33.
בנר, 05/09/09 12:56
ההריון,האמאות,חוללו בה שינויים דרמטיים,
היום אנו יודעים שהם תוצאה של שינויים הורמונליים,,''הצלחתי''לשכנע אותה להאריך את חופשת הלידה ולא לשכור בשלב זה מטפלת,
המשך השינויים היה מדהים,מאשת קריירה מעניינת וקשוחה,ללא סבלנות לעינייני משפחה,היא הפכה לאמא אוהבת קורנת אושר ואהבה,
היא ביוזמתה האריכה את חצי השנה חופשת הלידה וכעבור שנה נכנסה עוד פעם להריון.
לדבריה ,פשוט האושר גדול מדי בכדי לותר עליו.
לסיכום,נא להבדיל בין המועיל למזיק.
התנועה הפאמניסטית תרמה רבות להפסקת הדיכוי הנשי בעולם הנוצרי,לא מצליחה בשלב זה לחלחל מספיק לעולמות האחרים,בעיקר המוסלמי.
אך באיזה שהוא שלב הגולם קם על יוצרו והפך את הנשים ללא מאושרות,אני לא מתרשם מסדרת הטלויזיה כגון ''העיר הגדולה''-
אז למה אחוזי הגברים המתאבדים בעולם גבוה משל הנשים?מי יותר לא מאושר?, 06/09/09 20:34
-
- 32.
המרחק בין תכונות בסיסיות לחשיבת האדם
דוד, 04/09/09 10:16
כבן למשפחה מהודו, הגדל מזה 58 שנים על טהרת הבסיס שאינה נכנעת למחשבות וסימני שאלת המהות, כמו המבנה הפיזי של המינים שמשליך על אורח החיים ובסופו של דבר אנו עושים את מה שאנו טובים בו ומתאים לנו וכשלא יש תקלות ולפעמים קשות.
אני מודה שבצעירותי אחזה בי קנאה בנשים על חווית הלידה והקרבה הפיזית לילוד שלא הרגיש לעולם.
מכאן- אני אני מאמין שהלבטים יובילו אותנו בסופו של דבר לבסיס.
איש באמנותו ולבטיו ובתקווה לסובלנות, קבלה, מתן אפשרויות הדדי ובעיקר אהבת אמת שמאפשרת את כל זה.
לך קרן - אני מודה על שגרמת לי לחשוב על הנושא.
אוהב אותך (דוד - אבא של בן-זוגך)
- 31.
אולי העיסוק הטעון של הכותבת גורם לה לסלף את דברי של אוהד האזרחי. (ל''ת)
לא פשוט לעסוק בנושא., 03/09/09 21:13
- 30.
יותם, 03/09/09 16:49
קראתי להמלצתך את המאמר בשנית,ואינני מסכים איתך שאין כאן זלזול כלפי השיח הרוחני (זה זלזול במובלע אבל מאוד נוכח),אפילו שלא הזלזול הוא שמפריע דווקא,אלא המנדט שמתוכו הוא נעשה,שבעיני הוא לא אמין ואיננו הוגן. קריאה פמיניסטית בתורות ניו-אייג'יות זה אכן דבר לגיטימי,לדבריך,ואם זה אכן כל מה שהיא עושה אז זו קריאה פמיניסטית לא רצינית בעיני,כי היא מראש מבטלת את הנחת היסוד של ''מהות לפני קיום''. באותה המידה ניתן לבטל את הנחת היסוד של דה-בובואר,ולכתוב מאמר נגד הפמיניזם שמסיט נשים מהטבע שלהן וגורם לבעיות חמורות בתרבות של ימינו. לא אלה ולא אלה דברי אלוהים חיים,כי הם לא מבקשים להבין האחד את השני לעומק. בדיוק כמו הפמיניזם שיצא כאנטי-תזה להבניה הפטריארכאלית של דורות אינספור, כך יוצא הניו-אייג' כאנטי-תזה להבניה החילונית-השכלתית של הדורות האחרונים,כאשר שניהם כמובן ''מתבלבלים'' ולוקים מדי פעם בשטחיות. הקריאה הפמיניסטית שמזהה את החזרה של הניו-אייג' להנחות ''מיושנות שאבד עליהן הכלח'',לדברי הכותבת,היא שטחית בעיני כי היא מלכתחילה לא מכירה במוטיבציה של השיח הרוחני לחזור ולהיות רוחני ומהותי.הפרשנות של המהות היא כבר שלה.-
טלי, 03/09/09 19:23
לטעמי, אחד הדברים שמקוממים אותך בכתבה אינו קשור באופן ישיר להפניית תשומת הלב של קרן לכך שהניו אייג' שמתיימר להעניק לפרט עולם שלם של אפשרויות מתקבע לא אחת בשפה ותרבות משלו וקובע מה אפשרי ומה לא אפשרי במסגרתו(אומנם באופן עדין יותר, חמקמק יותר מ'כללי הבוגרנות החילונית המשכילה' נגדה הוא יוצא, אך כמו כל זרם גם הוא כבול לשיח ולכללים משלן) אלא להתכתבות של הפוסטמודרניזם עם המהותנות.
ולכן מוטב אולי היה ששאלת המוצא של הדיאלוג כאן תהיה איזה יחסים מתקיימים בין הפוסטמודרניזם למהותנות וכיצד מתמקם ביניהם הניו אייג'?
כי אם נקודת המוצא של השיח הפוסט מודרני היא שברמת החברה והיחיד גם יחד אין בקיים גרעין מלכד של ממש, אלא רק מאבק מתמיד בין וקטורים פנימיים וחיצוניים אז נכון יהיה לומר שזרמים רבים בתרבות הניו אייג' מנסים להחזיר עטרה ליושנה בדמות המהות המלכדת והלא אינטלקטואלית שקיימת בכל פרט ואולי גם בכל הפרטים גם יחד.
והשאלה לטעמי היא האם ניתן את המהןת הזו - האנושית - לקטב למהויות גבריות ונשיות ומה המחיר שאנו משלמים על הקיטוב הזה?-
מהותני, 04/09/09 07:19
כל מה שכתבת אודות הפוסט-מודרניזם והניו-אייג' נכון. את טועה, עם זאת, בהנחה כי ייתכן וניתן (אני מצטט) ''לקטב את המהות הזו למהויות גבריות ונשיות''. המהות, בהגדרה, היא אחת ויחידה ואי אפשר לחלק אותה לנגררות כלשהן, שיישארו ''מהותיות'', כפי שכתבת.
החזרה לתפיסה ''מהותנית'', המתרחשת בימינו בהרבה תחומים בד בבד עם פשיטת הרגל של תפיסות העולם הפוסט מודרניסטיות - המופרכות והסותרות את עצמן, שכן: היש בשיח הפוסט-מודרניסטי עצמו, או האם מונחת מאחריו (ולו רק כמקור לשפה שהוא דובר) מהות כלשהי (התזה ה''קרטיליאנית'' של אפלטון)? אם לא, מה ערכו האפיסטמולוגי, שלא לדבר על ערכו המוסרי ובכלל, מה משמעותו (שהרי גם משמעות מניחה בהכרח מהות) האנושית? - אותה חזרה להכרה בקיומה של מהות (Essentia)הקודמת (לוגית ואפיסטמולוגית) לקיום (Existentia) אמנם בעייתית במקרים רבים, כשהיא נובעת מהגיגיהם של ''מורי-רוח'' ניו-אייג'יסטיים קלילים, שאינם יכולים להביא טיעונים בעלי עומק מספק (כדוגמת גדולי-עולם כמו תומאס מאקווינס הנוצרי, שנקרה אצ'ריה הוודנטיני, או נגרג'ונה הבודהיסט, אם לציין רק כמה דוגמאות) להסבר על טבעה של אותה ''מהות'', אליה לא הגיעו עדיין בעצמם. איש מבין גדולי הרוח האמיתיים שצמחו בעולמינו (אלה שחיו בעבר ואלה החיים עדיין) לא הציע עדיין לפרוט את המהות ל''מהויות'' שונות ולקטב אותה ל''קטבים''. עם זאת, איש מהם לא התעלם מקטגוריות אלה: כולם הציעו ומציעים לגברים ונשים להתקדם, רוחנית ואקזיסטנציאלית, בהתאם ל- ובהתחשב במינם ומבלי לנסות ''לעקוף אותו'' בדרך ''חדשנית'' או ''לא-קונוונציונאלית'' כלשהי.
''גבריות'' ו''נשיות'' הן אבחנות השייכות למימד הקיום, ז''א לעולם החומר. הן אינן שייכות למהות! כפי שנכתב בתגובה מס' 28, אכן ניטל עלינו לדלג מעליהן, אלא שזה ייתכן רק באמצעות חכמה, היוצרת מתודה פרקטית עמוקה וברורה, בה חייבים להסתייע לצורך זה. ה''הוגות'' הפמיניסטיות לא יביאו אותנו רחוק בכיוון זה, בדיוק כמו רבים ממורי הניו-אייג', שהביקורת שמושמעת כנגדם צודקת בהחלט (למרות רצונם הטוב והכן של חלקם, הבולט לעיתים מול שקריותם ותאוותנותם - כלכלית ואחרת - הפראית של עמיתיהם).-
טלי, 04/09/09 13:03
מסכימה איתך שהמהות היא אחת ובכל זאת בשיח ולא רק זה הניו אייג' ולא רק זה השיטחי מדברים על מהויות שונות בתכלית של זכרי ונקבי. ואולי נכון יהיה לומר שישנה מהות אחת ושאפשר לדבר על שתי איכויות (או יותר) שניתן לקרוא להן גם יין ויאנג, שלומי ומיכל או כל שם שתבחר.
זה בדיוק העניין, ש''גבריות'' ו''נשיות'' הן לא אבחנות ששייכות לעולם החומר - גברים ונשים שייכים לעולם החומר. ''גבריות'' ו''נשיות'' הם תרגומים חברתיים תרבותיים לגבר ואשה.
להתקדם 'בהתאם ל ובהתייחס למינם' זה יופי אלא שפעמים רבות ממינם נגזרות סך תכונות ואיכויות שנדבקו ולא תמיד מבחירה לכל אחד מהמינים ולא באמת ניתן להתקדם ולגדול במובן רוחני ואקזיסטנציאלי בהתאם ובהתייחס למין שכן התרבות היא תרבות מגדרית שמפרשת את המין הביולוגי באופן חברתי, תרבותי ופוליטי וחייבים לתת על כך את הדעת.-
מהותני, 04/09/09 23:35
בואי נעמיד דברים על דיוקם:
המהות (essentia) היא אחת, מצויה מעל ומעבר לכל הגדרה לוגית או תיאור פנומנאלי וככזו, בלתי ניתנת לחלוקה ולקיטוב. ''מיקומה'' (או נכון יותר: היעדרה) הוא מעל ומעבר לעולם החומר וכל גישור בינה לבינו, אינו אלא אשלייה (''מאיה'' של ההינדואיזם), הכרחית אמנם ברובד הקיום (existentia) אך עדיין, רלטיבית ומטעה.
במימד הקיום - האשלייתי כאמור - בניגוד מוחלט למהות, קיימות רמות שונות של פנומנים, שאפשר לסדר בהיירארכיה עולה או יורדת (''שרשרת הקיום''). חלוקה יפה היא למשל זו ההינדואיסטית לשלוש ''גונות'' (Gunas): 'סאטווה' (שקט וטוהר), 'רג'אס' (פעילות ותאווה), 'טמאס' (אינרציה וכהות). שלושת אלה, מצויות בכל המימדים, הרמות והמישורים החוצצים בין המהות לקיום: המישור המטא-קוסמי, הקוסמי והמיקרו-קוסמי. עוד חלוקה כזו, היא ההנגדה הקוטבית המזרחית של 'יין' ו-'יאנג', הגדרות הקיימות גם הן סימולטאנית, בכל הרמות של עולם החומר והפנומנים ולכן, ניתן לראות בהן גם, בין היתר, חלוקה ל''גבריות'' (יאנג) ו''נשיות'' (יין). אם – ואך ורק אם! - זוכרים תמיד שמעבר ל-'יין' ול-'יאנג' מצוי ה-'טאו' (ז''א המהות) ושמעבר ל-''גונות'' מצוי 'ברהמן' (שוב: אותה מהות), אפשר לעסוק במה שמצוי בתחומי עולם החומר בצורה חכמה. בואי ננסה לעשות זאת!
''גבריות'' ו''נשיות'' הן קודם כל משהו שיש לפסוע מעליו בדרך אל המהות, משהו שיש להתנער ממנו בשלב מסוים, מתוך הבנה שאינו אלא מכשול, המסווה מפנינו את האמת האבסולוטית. עם זאת, קיימים בעולם – כל עוד הוא נתפס ככזה, ז''א בטרם הובנה האמת ונתגלתה לנו המהות כאחת איתנו עצמינו – גברים ונשים, אליהם אנו משתייכים ואיתם אנו באים במגע ומשום כך, נגזר עלינו ללמוד להתמודד איתם. ההתמודדות הטובה ביותר, תהיה לזכור תמיד: ''אני אינני זה'' (אינני ה''גבר'' או ה''אישה'' שלימדו אותי להזדהות איתם), בלי לנסות להגדיר (פיסית), מה אני כן בדיוק (משום שמנקודת המבט של המציאות המוחלטת, אינני פיסי, אינני גוף) אלא להסתפק בהיגד: ''אינני זה וגם לא זה'' (neti neti). כשעושים כך, הבעיות – ויש רבות כאלה בעולם – הקשות הקשורות בגברים ונשים, בי ובהם/בהן, בהם/בהן ובי, נפתרות מאליהן. כשמקשים ומסתבכים - כפי שקרה בכתבה שלעיל ובחלק מן התגובות לה - בשיח פמיניסטי או ניו-אייג'יסטי אודות ''גבריות/נשיות חדשה'', נופלים למלכודת הישנה ששמה לרגלינו האשלייה. וזו מלכודת מוות!
שבת שלום. -
-
-
-
-
- 29.
רעיון מעניין, אך לא הלכת איתו עד הסוף
עמוס, 03/09/09 12:00
הניו-אייג' במהותו לאו דווקא שולל בורגנות, בדיוק כפי שהבורגנות אינה שוללת ניו-אייג'. למעשה, רוב משתתפי הסדנאות (היקרות למדי) הם בדרך כלל בורגנים. אני יכול להיות גם בורגני וגם רוחני, והשמיים לא יפלו על ראשי.
לכן, בהקשר המגדרי, הבשורה של הניו-אייג' לא יכולה להיות אחרת מאשר העמקת הקיבוע. לכל היותר, הוא מציע נחמה, אישור ונתיב התקדמות ''מבוית'' לרוב המוחץ שלא מצליח להימלט מ''דרך האבנים הצהובות''. במילים אחרות, הוא מעודד אנשים לברך על הדיכוי. לא צריך להיות פמיניסט/ית רדיקלי/ת בשביל לראות כמה זה מסוכן ומשתף פעולה עם ההגמוניות. כמה לא מאיים על הבורגנות המושמצת-לכאורה.
לכן, התשובה שלי לשאלה שאת עונה עליה בפסקה האחרונה היא: ''להיות חלק מכלל, לציית לכלליו, להשתתף בטקסיו ולהקפיד להתנסח לפי השפה שאימץ''. התשובה שלך היא אולי שאיפה אישית עמוקה. היא לא מאפיינת את רוב הרוחניקים (נראה אותם מתמודדים עם החופש ללבוש חליפה של ארמאני בריינבו גד'רינג) ויכולה להתאים - בין היתר - גם לאנשים שלא שמעו את המילה ''רוחניות'' מעולם.
- 28.
קרונה, 03/09/09 09:45
החופש שאת מבקשת - החופש ''להיות הכול'' - מצוי ממילא בכל אדם פנימה, במקום שמעל ומעבר לכל הבדל, מגדרי או אחר.
ההגעה אל אותו חופש - שהוא כאמור שלנו מלכתחילה אבל דווקא ככזה, נסתר מאיתנו תחת רבדים של אשליה - עוברת בהכרח דרך ההכרה במיניות ובמגדר מסוימים ורק לאחר מכן, התעלות אל מעבר להם.
סימון דה בובואר (כדומותיה וכרבות מממשיכות דרכה) היא מקרה קלאסי של בלבול וסבל אנושי רב, הנובעים מן הניסיון ''לעקוף'' את ההגדרות האלה - מטרה נעלה כשלעצמה, כאמור, אלא שהיא אמורה להיעשות בצורה מסוימת, מובנית וחכמה: לא באופן ''פורץ דרך'' (במובן האקדמי של דה-בובואר), אלא ע''י ''הליכה בדרך'' (במובן הרוחני-חניכותי-מסורתי של התורות הרוחניות הגדולות של האנושות).
לצורך המעבר מעבר להגדרות של מין ותפקיד בחברה ובכלל, ע''מ להגיע לחופש, אותו חופש המבוקש ע''י כולנו במיליון צורות מוגבלות (כמו מיניות ומגדר, המהווים בסופו של דבר רק חלק קטן ממי שאנו באמת), כדאי להשתמש במודלים - ויותר מכך: במדריכים - בדוקים וראויים, שיוליכו אותנו אל מחוז חפצינו. אלה, אינם פמיניסטיות ''רדיקליות'' למיניהן וגם לא ''מורים רוחניים'' ניו-אייג'יסטיים ''חדשניים''.
- 27.
- 26.
מי שסבור שהכתבה טובה יקרא הערתי בבקשה
יותם, 03/09/09 01:49
כל הכתבה שלך אומרת פטרוניות אחת גדולה. את מתייחסת בביקורת לשיח שאת בכלל לא נוטלת בו חלק. את מתייחסת לעולם הרוח או הניו-אייג', ראשית, מבלי להבחין בין השניים, ואת מבקרת תורות ודעות מבלי להצהיר מראש שאת כלל לא שותפה להנחות היסוד שלהן. את מציגה עצמך כמישהי שאת לא. אם את מראש יוצאת מנקודת הנחה שאין כזה דבר מהות גברית ומהות נשית, אז מלכתחילה אין שום טעם בביקורת שלך כי זו נקודת ההנחה המוצהרת של השיח שכנגדו את יוצאת. אלא אם כן זה הנושא שאת רוצה לתקוף - ואז תגידי את זה, שאת לא מקבלת את נקודת המוצא של השיח הרוחני. אבל זה היה סיפור אחר לגמרי וכתבה אחרת לגמרי, אפילו טובה ורצינית ומעמיקה, אבל זה לא מה שאת עושה. את שופטת את ההיגדים של השיח שאת לא שותפה לו על פי הערכים של השיח שלך, וזה פטרוני!!!
ניכר גם שלא התעמקת בתורתו של אוהד אזרחי, ומה שקראת פירשת עם הכלים שלך, שהם אינם רלוונטים להבנת דבריו. זה כמו לאכול מרק עם מזלג ולהגיד שהמרק גרוע, ואז לכתוב על זה כתבה חריפה בעיתון.
אם האדם הרוחני ''באמת'' לדברייך הוא זה שיכול לטעום מהכל, לפחות תטעמי עם הכלים המתאימים, זאת אחריותך כמי שיודעת לכתוב!-
יותם, ממליץ לך לקרוא שוב את המאמר
עמוס, 03/09/09 13:02
הכותבת (שאכן, יודעת לכתוב), בהחלט מצויה בשיח הרוחניקי. היא לא ממש יוצאת (לפחות במאמר) נגד ההגדרות של אנרגיה גברית ואנרגיה נשית. אולי במובלע, כנקודה למחשבה, שלא זוכה לפיתוח מכיוון שזה איננו נושא המאמר. היא יוצאת נגד האיפיון, או ההגדרה, של אותן אנרגיות. האנרגיה הגברית כאנרגיה של התפרצות, של עשייה, והאנרגיה הנשית כאנרגיה של הכלה, של תהליכים פנימיים וסבלניים. להגדרות האלה, היא טוענת (ובצדק רב ובחוכמה, אם יורשה לי), יש מקור חברתי שמושפע מקבעונות מחשבתיים שהם תוצאה של דיכוי, לא פחות משיש בו ''אמת'' רוחנית ואבחנה נשגבת על טבע האדם והקוסמוס. אולי אפילו יותר. היא מבצעת קריאה פמיניסטית של השיח הרוחניקי וזה לגיטימי ביותר, וכפי שאנו רואים, גם מניב רעיונות מעניינים. הטענה לגבי פטרוניות לא מקבלת חיזוק גם מהנימה של המאמר, שאין בו שמץ של בוז, התנשאות או שלילה למרות היותו ביקורתי.
-
- 25.
אם לא בא לך להכין מרק פשוט מאוד - אל תכיני!
זוהרה, 02/09/09 23:57
...''היוצא מתוך הנחה אקזיסטנציאליסטית, הרואה את הקיום כקודם למהות''.
אז זהו שלא...המהות קודמת לקיום.ושוב, המהות קודמת לקיום, ה''מה'' קודם ל''איך'' - לעולם!
קודם לכל, ובמהותך את נשמה, רוח, חסרת מין או מגדר, ורק אח''כ את קיימת בחומר,ובחומר את מקבלת גוף של אשה.מה את עושה איתו, ואיך את מאזנת את היותך אישה בחומר אך נשמה דו מינית ברוח...זו כבר הדרך שלך על כל שיעוריה בחיים, ברגש ובאינטלקט.דה בובואר הייתה נהדרת ופורצת לתקופתה...התקדמנו מאז (תמשיכי עם ג'ודית באטלר הנהדרת לחקור בנושא...).דרך מרתקת עוד מחכה לך.
ואם לא בא לך להכין מרק אז אל תכיני, בלי קשר להיותך אשה או גבר.
- 24.
- 23.
- 22.
אז מה זה אומר להיות אדם ביקורתי
אהוד, 02/09/09 20:48
-
מיכאל, 03/09/09 21:32
-
- 21.
משום מה נשים משתתפות בסדנאות כאלו במקום לוותר עליהן
גלי, 02/09/09 20:10
אני נטשתי כל חוג וכל הרצאה כשדיברו לדבר על היסוד הנשי והיסוד הגברי. כל הקישקוש של, הגבר אקטיבי, האשה פסיבית, האשה חושך הגבר אור, האשה אדמה, הגבר שמיים ורוח, הגבר יוזם, האשה מכילה, הגבר חוץ, האשה פנימה. אם הנשים יפסיקו לפרנס את כל שמלמדים אותה שהיא נחותה או בלשון רכה יותר ''שונה'' ו''יש לה תפקיד'', אז ילמדו שהימים שגברים קבעו עבור האשה ומה היא צריכה להיות, עברו.
מעניין שבמקור הקבלה עם הספרות והטאו עם היין והיאנג לא היו כל כך הגזימו בהבדלים בין זכר ונקבה, רק הממשיכים התחילו כל דבר להקביל לזכר ולנקבה. אפילו בתנ''ך יש גירסה אחת שאלוהים ברא זכר ונקבה וגירסה השניה שכולם דבקים בה האשה נולדה מהצלע של הגבר. היום רוב מתפקדי הניו אייג' כל הזמן מנסים לשייך כל דבר לזכרי ונקבי. אפילו המדענים לא מפסיקים לחקור ולראות מה ההבדלים בין גברים לנשים ולנסות להוכיח את מה שנוח להם להוכיח.
ואם חלילה אשה לא מתאימה לכללים הללו, אז היא לא נשית ומופעל עליה לחץ להתיישר לפי הקריטריונים האלו.
- 20.
reuvenholzer , 02/09/09 20:06
מה ההפתעה ?
העידן החדש מבוסס על חשיבה לא רציונלית, כפי שהיה מקובל בימי הביניים.
הפרקטיקות של ימי הביניים חוזרות בגדול. התבססות על אסטרולוגיה, אלכימיה , אמונות שנוסדו בתקופת היוונים כמו חלוקת היסודות לאדמה מים רוח ואש תוך התעלמות מקיומה של הטבלא המחזורית של מנדלייב.
אמונה בבעלי\\ות אוב ומכשפות מאוד מקובלת ב''עידן החדש''.
בודאי ובודאי שגם החלוקה החברתית של ימי הביניים חוזרת בגדול.
זה עיסקת חבילה . זה בא ביחד.
מה ההפתעה?
- 19.
חשיבה בקורתית תמיד מבורכת אבל אנטיגוניזם
יעל, 02/09/09 19:54
- 18.
- 17.
יעלה, 02/09/09 18:41
- 16.
- 15.
אשה אחת, 02/09/09 17:43
- 14.
- 13.
ולו לרגע חשבה המחברת שה''קלישאות'' שוב באופנה
סבט, 02/09/09 16:21
מכיוון שהפמיניזם הרדיקלי ,תאוריות קוויריות ופוסט-מודרניות למיניהן על שבירת ההגדרות והמוסכמות כנראה לא ממש משרתות לא את הפרט ולא את מגזרים רחבים מהחברה מערבית מודרנית.
מה לעשות, כנראה שעדיין לרבים מאיצנו נעים יותר להסתכל גם ברחובות תל-אביב על זוג צעיר עם תינוקות חמודים מאשר על לסבית שרירית עקרה ומקורחת או על רווק מזדקן ובודד מטייל עם כלב.-
מזל שאנשים לא חיים כדי שיהיה נעים
red_yellow , 02/09/09 18:22
-
עובדה שלא הופכת אותם ליותר מאושרים
סבט, 03/09/09 12:31
-
-
- 12.
- 11.
- 10.
אנה, 02/09/09 13:26
- 9.
לי, 02/09/09 13:13
- 8.
- 7.
- 6.
הפתרון: לנסוע להודו או לחיות שם, אז לא צריך להתעסק
דגיגה, 02/09/09 12:55
- 5.
- 4.
- 3.
- 2.
סוף סוף מישהי שמתייחסת לנושא הזה. ברוחניות, באופן מפתיע, יש הרבה
מיצי, 02/09/09 12:52
- 1.