אי הקשרות ביל אהבה היא זו רוחניות סטרילית רק להמנע מכאב בלי לטעום את האושר והאינטסיביות של אהבת האל זה לא ממש הכיוון. יש לדרך הרוחנית שתי כנפיים אהבה ואי הקשרות אין מעוף בלי החיבור. לי דווקא הכתבה הזאת נתנה המון השראה גם לכיוון אי ההקשרות והשלווה וגם לאהבה הרוחנית.

''עכשיו סוף סוף ישנתי שינה משביעה מכיוון שהגעתי לגבול בלתי נסבל של מאמץ פיסי ונפשי בגלל החסך בשינה עמוקה. זה בסדר הנשמה עודנה בחגיגה גם אחרי השינה. אבל אחרי שכתבתי שהכל טוב, נעלמה ממני החוויה הרוחנית''. ''למה עזבת אותי, אור של חיי, איך אחפש אותה באיזה קול אקרא לך כנשמתי עכשיו היא כהר חול, שום דבר לא מזין אותי, האוויר נטול חמצן, אני נחנקת מחסרונך. חשבתי שהחיפוש אחריך כמי שמחפש אוויר לנשימה הוא מאטפורה, עכשיו אני רואה שזו מציאות. למרות שיש לי ריאות בריאות אני נושמת אוויר בלי חמצן ונדמה שאני נחנקת, תחושה גופנית ונפשית. התרגלת כל-כך לנשום אותך ביחד עם האוויר עד שנעשתי תלויה בנוכחותך. חשבתי שאולי יש לי בעיה בריאות אבל ברגע שאתה בא הנשימה זורמת בטבעיות. זה לא נורא כל האנשים מלאים בגעגועים ונוסטלגיה, אצלי כל הגעגועים הללו התאחדו לתשוקה אחת, וזה טבעי שהעדרו של אלוהים יכאב לי יותר חזק, ואשמח הרבה יותר בנוכחותך.''
''אני מרגישה כמו אש הדלוקה לעד, אפילו עם החרות המוחלטת משמעה העלמות האפר של האש האחרונה, ישנה שמחה מלאה בתקווה שאף אחד ושום דבר לא יכול לכבות את האהבה האלוהית הבוערת בתוכי''

אין תכלית בעולם הזה. יעודו ועצם מהותו - הכליון. התכלית האחת והיחידה הרווה כל היא באלהים. לא בדרך לאלהים אלא באלהים עצמו ובו בלבד.