שלי, קראתי את ההסבר שלך להתרסקותו הקשה של דודו טופז ואני מסכים איתך בכל מילה.דודו טופז היה בן אדם שרצה לעשות טוב לאדם אחר אבל הוצרך לאור הזרקורים בכדי שיוכל לקבל אישור מההמונים. הפילוסוף הסיני ''לאו צ'ה''(ספר הטאו)אומר לנו משפט כל כך נכון ואמיתי: '' דבר אינו יכול להיות שלך עד שתוותר עליו לגמרי''. לצערי ולצערנו, דודו טופז ז''ל החזיק את כל מה שהיה לו,את כל הכישרון המדהים הזה, חזק וצמוד איליו ולכן לא זכה באמת בכך ואיבד את גדולתו בשניות.אם יש לך משהו והוא באמת שלך, ממש מהנשמה שלך ומהלב שלך, אף אחד לא יוכל לקחת לך אותו.

בניו אייג' חוזים מצויין את מה שכבר היה

ורובם של אלה מפתחים מאניה ,פארנויה ,כעסים ואלימות ושיפוט לקוי...(כמובן שזה יותר חמור כשזה מתלבש על אישיות בעייתית לכתחילה)

'במלחמתו' בתקשורת 'ראיתי את שאול במלחמתו עם דוד',אילו היה מקבל את התבגרותו והיה מעביר לצעירים את ההתקדמות,היה איתנו פה.
גם 'תחרותו' גרם לו להפעיל את האלימות,לא התפלאתי כי בעולם כולו 'תחרויות' גרמו למלחמות,וזה 'בנה' את הטרור.
רק דבר חשוב שנזכיר את הטובות שעשה,למען בניו. דפנה

גברת ברעם, במילים אחרות גם לאיסלם יש ניתוק מהמציאות ועקב הניתוק, הם נגררים לאלימות קשה.

ע''פ ההבנה שלי דודו טופז סבל מערך עצמי נמוך, לכן הרגיש צורך כפייתי להוכיח את עצמו כל פעם יותר ויותר בכדי להרגיש רצוי ושייך.
קראתי שהוא אמר שהוא רוצה להמשיך לעבוד בשביל הילדים שלו , שיגידו זה הבן של דודו טופז.
מי שמתנהג כך מנסה לסתום בור ענק של חוסר באהבה עצמית.
ואגב זו הבעיה של כולנו, החוסר של אהבה עצמית, זה לא דבר שמחנכים אותנו אליו, מחנכים אותנו לדברים אחרים, שאנחנו לא מספיק טובים וצריכים כל הזמן להוכיח את עצמנו.
יש מאמר באתר של -נמסטה
'' אגו, שיעורים ואהבה עצמית''

הוא ניצח את כל קובעי הדעות למינהם. אתם אומרים ככה והוא הוכיח אחרת. בסך הכל הוא היה טוב לאנשים. יהי זכרו ברוך!

דודו טופז האיש והאגדה
נשמתו הייתה בודדה ואבודה
האיש שחי את אהבת הקהל
שאמר שבלעדיה לחיות לא יוכל
אז הגיע היום ואותה אהבה
שמימנו ממש אבל ממש ניגנבה
והורידו עליו בבום ת'מסך
ודודו הרגיש שזהו הוא נשכח
ואותם אלה שישבו והחליטו
על דודו אסון הם ממש המיתו
הרחיקוהו בבום מאהבת הקהל
וליבו של דודו לזה לא יכל
ואז נכנסה בו רוח רעה
אצל דודו זה ממש לא היה בשיגרה
אהב הוא מאד לעשות לזולת
כנראה מה שעשה היה בלתי נישלט
כי ככה זה שלוקחים אהבה
היצר הטוב בליבך קצת ניכבה
ודודו הודה מיד בטעות
אמר-אוי סליחה עשיתי כן שטות!
אז אני מצטער בשם כולם
שלא הבנו את הנעלם
ליבו של דודו לא יכל לבושה
הוא הרגיש את נישמתו נטושה
מאיתנו נפרד בלי להגיד שלום
קשה לנו דודו-מקווים שזה רק חלום

זה הולך ומתדרדר.... אומניפוטנטים? נו באמת..

לגבי החמלה - בל נשכח שהוא עזר להמון אנשים בעבר בתוכניותיו, אפילו שהוא זכה בזכות זה לרייטינג. מעשי האלימות שהוא עשהניתנים לסליחה, לא לאלימות, אבל היו 2 דודו ודודו הטוב הוא הדודו שאני רוצה לזכור ועדיין אוהבת. יהי זכרו ברוך!

אפילו במחיר הכפשת שמו של אדם
ששימח ועזר לציבור רחב !

הניתוח של שלי ברעם מענין ותרומתו העיקרית
בעיני היא ההבנה של מאחורי הקלעים:
ההתאבדות לא היתה רק מה שנראה על פני השטח -
בושה נוראה שאין לאן לקחת אותה (בדומה להתאבדויות של אנשי ציבור שנמצאו מועלים בכספים וכדומה), אלא התנפצות הדימוי העצמי
הדמיוני של מלך-אלוהים. ואפשר לקחת גם הלאה: קווי הדמיון בין דודו טופז למייקל ג'קסון מאד בולטים - הן פנטזיית הילדות הנצחית במעין עיר קסמים פיטר פנית
(דודו חלם על ''דודו-לנד'' בדימונה) והן היחס אל בניהם שהביאו לעולם מחוץ למסגרת נישואין:
יחס נרקיסיסטי הרואה בילדים מעין צעצוע
מאדיר אגו. כמה עצוב היה לחזות בתוכניתו הקיצ'ית של דן שילון המארח את דודו טופז, ומביא לו מתנת הפתעה בצורת מופע הזוי של
שני בניו השרים לו בזמן רייטינג שיא ''אבא דודו, אין כמוך בעולם''. כואב הלב על הילדים
שכך נעשה בהם שימוש,המבלבל לגמרי בין מציאות
לדמיון, בין טוב לרע, בין אמיתי למזויף.

שיר על דודו וגולו

גולו כבר לא מחכה לדודו
דודו הלך
וכבר לא יחזור
אולי ישלח בריון
אולי ילך לישון

גולו לא מבין
לאן הלך לו דודו
והחליט להזכר בסיפור ישן נושן שסיפר לו דודו

סיפור על ילדשכל אשר רצה זה לגעת בירח
אך הירח היה רחוק כל כך
ולא ניתן להשגה
אך הילד לא ויתר וניסה וניסה

עם הזמן גדל והירח נראה לו קרוב יותר
ובאמת הוא נגע באור הכוכבים
אך עם הזמן כוכבו דעך
כפי שקורה לכל כוכב בשמיים

והילד מצא עצמו
זקן פתאום
רגליו על האדמה
ושוב ירחו רחוק כל כך

ולא השכיל אותו אדם רק להבין
את מסעו וכי הגיע זמן אחר

לראות ילדים גדלים
לראות אחרים מצליחים
ולהתרפק על הזיכרון
כי עכשיו תורם של אחרים

ומוסר השכל, כך אמר דודו לגולו
זכור תמיד
הסב ראשך אל על
ושמור תמיד את רגליך על האדמה

וכמה חבל
שמוסר השכל
אף פעם לא פוגש את השכל הישר
כשיש זמן לשינוי
וכאשר יש זמן
לתיקון

לזכרו

בגביע ממנו רווית
היו כמה לגימות
בתחילה טעם דבש
הצלחה
צחוק עד דמעות
אהבות של ממש


לגימה נוספת
מרירה במקצת
פליטת פה קטנה שגרמה
לשד לצאת מהקופסא
והגבירה שנאה בעם

בכוח מחשבה
באומץ ואהבה
צלחה דרכך
שבת ועלית בשמחה
בדרך המלך להצלחה.
קטפת הצלחות
באיחוד הלבבות

לגימה אחרונה
כוס של שנאה
תרעלת הקנאה
וכתמים על שמך הטוב.

השנאה הקנאה והכבוד
לקחו אותך
ממעגל החיים המואר והטוב.
ואתה רק רצית לאהוב
ושיאהבו אותך חזרה
משקה החיים התמלא
בסם תרעלה
ולגמת מהר מהכוס

חדלת להאמין
שתחזור
למלא באהבתך אולמות
בקולות שמחה וצחוק
להאיר חיי רבבות
לא חלמת שתוכל
שוב למלא לבבות.


היו ויהיו כאלה
שירצו לזכור
אותך
ברגעי השפל
ליבך
הפך לאפל
חדל להבחין
בין רע לטוב

לא יכולת להאמין
שתחזור
למלא באהבתך אולמות
בקולות שמחה וצחוק
להאיר חיי רבבות
לא חלמת שתוכל
שוב למלא לבבות.

אנחנו נזכור עוד
שעות רבות
של בידור והנאה
צחוק ונשמה
שהענקת לנו
ביד רחבה
בין חדשה לידיעה
על עוד רצח
או מקרה של תאונה
העלת חיוך קטן
שלנו כוח נתן
בארץ הקשה הזאת

כי מה סוף סוף ביקשת בן-אדם?

חיוך מעט, מילה טובה, מבט
והעולם שלך כולו
היה על כף היד.

נשמע מאוד מדוייק ונכון.

ואני חושבת שכל אחד יכול לאמץ וללמוד משהו מהכתוב.

רוצה לבקש מאנשים טובה קטנה אם אפשר לבקש..תעשה או תעשי מעשה אחד טוב היום למישהו,לא משנה למי..רק לעשות מעט טוב..בשביל להרבות את הימצאותו כאן..תודה למי שהקשיב..