קראתי את המאמר בתזמון מעניין, עבורי.
כמו חומר בערה למדורה, המצפן הוא אמנם הלב, אבל אני צריכה תזכורות חיצוניות כאלו (כמו המאמר)... סימנו דרך, אם תרצו...

תודה

לאן אנחנו הולכים? מה אנחנו באמת מחפשים? לדעתי אין צורך לנסות לענות על כך. החלום הוא מספיק יפה ועמוק גם בלי שמפענחים אותו בעזרת המודעות. למעשה המודעות עצמה היא בעייתית באשר היא הופכת אותנו לזרים לעצמנו. ואחרי הכל מאמר מצויין ומעניין. תודה.

אלא מרתק בלתי צפוי ובלתי נתפס בתודעה שלנו. רק מה אנשים נוטים ליפול ישר לטעות או האשליה שהטוב המוחלט הוא שטחי וחד מימדי. האמת שאין לנו תבונה אמיתית בטוב המוחלט, לא נסיון לא חויה ולא ידע בו, כל מה שנותר לנו הוא ללמוד את הטרטוריה הזו מתוך האפילה, ליצור את הטוב המוחלט ולבחור בו, כך נגיע אל מחוזות החוכמה האמיתית.

אחד מכלי העבודה החשובים לנו הוא ערנות ומודעות לרגע ההווה!!!!

הלב הוא הפנס המאיר את הדרך בסבך החיים.

דעתי הסוביקטיבית שאינה מחייבת איש מלבדי וגם זאת בספק

יש לזכור שהקיום הוא במרחב אינסופי ואנו בוחרים לבנות ''מרכבות'' אשר תעזורנה לנו לתור במרחבים חדשים ולקיים עצמנו.

ועל שהזכרת לי
שבת שלום :)

שבת שלום