ישו לא מרשים בכלל מול דבריהם של נביאי הדתות האחרים כמו משה, מוחמד בודהא, לאו טסה, קונפוציוס, זרתוסטרא ועוד הרבה. מבין כל מייסדי הדתות הוא הכי פחות מעמיק, גם אם פסיכולוגית מעורר תמיהה איך יכול להיות מצב שאידיוט כמוהו רוכש יכולת לאמירות זן בודהיסטיות מוחצות, כלומר איך יתכן שטמבל כמוהו היה גם מואר. הרושם שמתקבל מדבריו הוא שהוא לא משדר מתוך חוכמה, אלא מתוך איזו ריקנות, נבערות מדעת שכזו.
וזה מוכיח שהארה יכולה לנחות על טיפשים, ממש כמו שמקרה בודהא מוכיח שהארה יכולה לנחות על רשעים.
ובכלל- הארה היא לא תופעה בתחום הסיבתיות, והיא לא נוחתת דווקא על אנשים חכמים בגלל חוכמתם או על אנשים טובים בגלל טוב ליבם. היא אקראית לחלוטין.
בקיצור- הארה היא תופעה שלאו דווקא הופכת את האומלל שחוטף אותה למישהו שראוי להיות מורה. אלא מה- הכריזמה של המואר היא חזקה מדי, ואנשים הופכים אותו למורה בין אם ירצה ובין אם לא ירצה בכך.