- 12.
אולי מחפשים את התשובה במדינה הלא נכונה עם הגיבור
סנונית , 30/07/09 15:46
(בודהא) הלא נכון.
קצת העציב אותי לחשוב שכולנו מחפשים תשובות במזרח מבודהא. בכדי שבודהא יבין מהו סבל - הוא נטש את אשתו ובנו הקטן והלך ללמוד מנין בא הסבל. מגוחך לגמרי !! הסבל בא מאנשים כמותו שעוזבים את האישה והילד שלהם !!! ועכשיו אנחנו עם ישראל הלמודי סבל מאות בשנים מחפשים את התשובה שם. זה לא מצחיק ? אולי הסבל של הפרטים קשור לסבל שלנו כעם ? אולי היהודי שבתוכנו סובל (ולא במובן הדתי!!), אולי לא הבנו כלום לגבי מהו חיפוש רוחני. ואולי באמת אנשים נוסעים למזרח וחוזרים "חוזרים בתשובה" כי יש קשר לפנימי ההסטורי שלנו. אולי איבדנו את הבית הפנימי שלנו ואנחנו מחפשים אותו במזרח כי שם נורא שמח ויש מסיבות FULL-MOON ? ועוד כמה אטרקציות.
על זה הגשש היה פשוט אומר: מוארים עלאק !!
- 11.
זיו, 26/07/09 13:00
מהזווית ממנה אני מתבונן, בני ויתר על החיפוש מוקדם מדי. כלומר, לפני שמצא.
מה שהוא כותב נשמע כמו מצב די טוב. לפחות טוב ממצב רוב בני האדם. אך אין כאן שחרור אמיתי, שכן עדיין יש כאן מאמץ.
יש כאן מאמץ להישאר ''נוכח'', ומאמץ להישאר ''ברגע הזה''. נכון, זהו כביכול ''הרגל'' שכבר התקבע והפך לדרך חיים, אך חופש מוחלט, שאכן קיים, הוא ללכת מעבר גם מעבר למאמץ זה ול''אני'' זה. ללכת מעבר לזווית ההסתכלות של גישת ה''גרייט פרידום''.
בעיני, המקום שאותו בני מתאר הוא בעייתי, כי הוא גורם להפסקת החיפוש. לאשלית מציאה. הוא קרוב לאמת, אך איננו האמת.
האם אפשר לזהות במצב זה את מה שאני אומר? אני חושב שתשובת הבודהא היא, שכל עוד אין שיחרור מסבל, יש סבל. רק האדם עצמו יוכל לענות האם הוא מסתפק בסבל מוקטן שאליו הגיע, או שנפשו כמהה על סוף הסבל המוחלט, המשתקף מעיני אלה שהתעוררו.-
זיו - יפה כתבת - הנה הבהרה קטנהבני פייביש, 26/07/09 16:09
הפסקת החיפוש הוא המציאה, משום שגם אם לפעמים זה נראה כמאמץ להיות נוכח או להישאר ברגע הזה - זה לא באמת מאמץ, משום שאנחנו תמיד נוכחים, ותמיד אנחנו ב''רגע הזה''. אני מסכים איתך לגמרי שצריך ללכת מעבר למאמץ ומעבר ל''אני'' שכאילו נוכח, אבל זה יותר ענין של זיהוי שזה כבר המצב, ולא חיפוש מסוים או יעד עתידי. תשומת הלב, הנוכחות המוחלטת לכל מה שקורה מבלי להזדהות עם זה - היא החיפוש והמציאה בו זמנית - וזה זמין לנו בכל רגע ורגע. תודה על הנקודה החשובה הזו.-
זיו, 26/07/09 23:03
ועם זאת, בפעם הראשונה שטיילתי בלילה וראיתי את הירח, הבנתי שהוא קיים,
בכל הזמן שעבר מאז אותו יום, לא הייתי צריך לצאת שוב בלילה כדי לבדוק שיש שם עדיין ירח.
אפילו בשעות היום, שעות שבהן כלל לא ראיתי את הירח, לא הוטרדתי כלל. ידעתי שהוא קיים.
אפילו אם היו שמים אותי בבית כלא ללא חלונות, ולא הייתי רואה עוד את הירח לעולם בעיני, לא הייתי צריך לזהות שיש ירח, או לזכור שיש ירח, או לא להזדהות עם חוסר ירח.
-
-
- 10.
- 9.
- 8.
reuvenholzer , 24/07/09 01:42
- 7.
תמי, 23/07/09 23:16
- 6.
- 5.
ערן, 23/07/09 19:06
- 4.
- 3.
- 2.
סניאסית לשעבר, 23/07/09 15:23
- 1.