אני עוברת בעשרה ימים האחרונים דרך ''מתקפה'' של רגשות ומחשבות נגטיביים ואובססיביים שמרגישים כמו איום מתמיד על השקט והרווחה שלי. ממש חוויה של מלחמה פנימית שמביאה איתה חוויה השרדותית, כמעט. אני בוחרת להסתמך על המודעות כל פעם מחדש, ומגלה יציבות, שלווה ושקט שלא תלויים או מושפעים מכל מה שאני עוברת. המודעות פשוט נוכחת וערה לכל מה שעובר עליי, אך כלל אינה מופרעת מזה. הבחירה שלי להסתמך על המודעות היציבה במקום על התנועה המשתוללת של הרגשות והמחשבות שלי מאפשרת לי לפעול מתוך בהירות ושלווה בכל רגע ורגע. זה מאוד מאוד פרקטי ופשוט.

הטבע גם מסכים ומקבל שואה,והתעללות וניסויים בבע''ח,ואונס בתוך המשפחה.?

אני באמת שואלת, כל השיטות הרוחניקיות האלו שנותנות מזור בצורת -הכל בסדר,פשוט תסתכלו לכיוון אחר ותרגעו

שה הגיוני?העולם הוא מקום יפה כמו שהוא מקום איום ונורא, אי אפשר להתעלם מזה,ולקבל שדברים איומים נעשים

אני רק רוצה להגיד שאני נדהם מהפשטות והאפקטיביות של המסר הזה. אני נמצא בסיטואציה בחיי שיכלה להיראות כסיוט נוראי עם אינספור נקודות מבט שליליות ובאמצעות רגעים קצרים של הסתמכות על המודעות, אני מגלה יציבות מנטלית ורגשית, איזון, פתיחות ואנרגיה להיות לתועלת לעצמי ולאחרים במצב הזה. שום מניפולציה לא יכולה להביא לידי הכרה בכוח האמיתי של המודעות כמצב הבסיסי של כל התופעות-מדהים!