ובסוף מסתבר שהם היו שם שלושה חודשים ויש להם עוד טענות. קצת מביך לקרוא שאנשים שהנסיון המקצועי שלהם לא ברור הפכו את עצמם למבקרים של בית אופנה בינלאומי. בין השורות מופיע מידע לא פחות ממוזר לגבי הדמויות המשתתפות בכתבה. יניב פרסי, איך הפך ממעצב שחוטפים אותו מבית אופנה לבית אופנה לסוכן מעצבים. תמרה ואלון ליבנה, סיפור הזוי שמצריך כתבה בפני עצמה, איך ראש חוג מעיפה סטודנט מספסל הלימודים ואחר מסדרת לו עבודה בבית אופנה. נראה לי שהחלק הכי מעניין נוגע לפליטי שנקר וההשתלבות או האי השתלבות שלהם בתעשיה, לפי הכתבה נוצר רושם שמדובר בתיבת פנדורה רוחשת סיפורים הזויים.