יש לראות את הדברים באופן הפשוט ביותר- מדובר בענישה ברברית על חילול שבת ותו לא.
לא מדובר על משהו שמיועד להביא אנשים לכך שלא ידחפו את האף לענייניו של האחר, אלא זה הניסיון של הכותבת לטייח את הדברים.
סקילה היתה עונש פופולארי בימי קדם, ובמיוחד בכל חברה בעלת קודקס חוקים שעוד לא הופנם.
ההיסטוריה של האנושות מלאה באכזריות של ענישה החורגת מפרופורציה לחומרת הפשע פשוט כי כדי להחדיר קודקס חוקים לתודעת האדם השתמשו בטכניקות זיכרון כואבות- סקילות, עינויים וכ''ו
בלי כאב- לא זוכרים בני הקופים ושמם ''אדם'' שום דבר, וממשיכים לטפס על עצים ולאכול בננות.
משה עשה מה שכל מייסד חברה נאלץ לעשות- לחרות בזיכרון, באמצעות טראומה, את החוק.
והערת אגב- כיום אין אנו נמצאים בראשית התהוותה של החברה, ולכן מיותר להעניש בחומרה.