מה שהתכוונתי לומר הוא. שהאופן הנפוץ בו מגדירים את המושג גלגולים או גלגול-נשמות הוא שהנשמה או התודעה מתגלגלת, וזה אומר שהנשמה או התודעה היא חלק מאתנו שתמיד נמצא שם. משהו שהיה איתנו מאז שנולדנו ולא יעזוב אחרי שנמות. כמו מנורה שתמיד דולקת, ובמוות, האור ממשיך לדלוק. אבל הבודהיזם אומר שאין אור כזה שלא משתנה ובאמירה ''גילגולים'' אני מקבע תפיסה לא מציאותית של עצמי ושל העולם סביבי. גלגול נשמות היא תפיסה הינדואיסטית מובהקת. התפיסה הבודהיסטית שונה. מדובר בשוני בדקויות שלעתים קרובות מתפספסות. בבודהיזם מה שמת לגמרי שונה ממה שנולד. אין אופי ספציפי שאפשר להצביע עליו ולומר ''זה האופי של כל הדלאי-למה מאז הראשון ועד ה-14. לכן אני מזהה אותו כדלאי-למה''. כי, כל דלאי-למה הוא אחר. זה כמו שרשרת פנינים בלי חוט מקשר. אז שום דבר לא מתגלגל.

זה נראה אולי, כמו דיון אינטלקטואלי עקר. כביכול יש משהו שמתגלגל אבל הוא לא מתגלגל? אבל ההבדל העיקרי בין הבודהיזם להינדואיזם, נשען על הנקודה הזו ועל הפירושים שנותנים לה בבודהיזם.

אז אם בגלגולים הכוונה היא שמה שמתגלגל משתנה מרגע לרגע. ואין לו טבע משלו. אז אני מסכים שיש גילגולים. אבל במצב כזה קשה להגדיר מה מתגלגל. אבל אם אני על כל התכונות האישיות שלי מתגלגל לגוף אחר אחרי שאני אמות, אז לא. אני לא חושב שזו התפיסה הבודהיסטית.

דרך אגב. דעתי האישית היא. שאנחנו כותבים כאן על תיאוריה בודהיסטית. אבל, הבודהיזם בעצמו אומר שהדרך היחידה לדעת חד משמעית אם יש, או אין, היא רק דרך התבוננות אישית ומסקנה אישית. דיונים והיגיון לא חזקים מספיק. הסכנה בהם היא לשקוע בהנאה שבאה מהבנה אינטלקטואלית ומאימוץ אמונה. התיאוריה הבודהיסטית על גילגולים, או לא גילגולים, רק מיועדת להיות כלי עזר. לא להאמין בדלאי למה. אלא להשתמש בזה כבסיס ולצאת ולגלות בכוחות עצמי מה נכון. ומה לא נכון. גם אם בדרך, הרבה אמונות בודהיסטיות ייהרסו.

וואו, מצטער, כנראה פיספסתי פה משהו. ומה וכמה אני יודע ואיך, כל זה לא רלוונטי כרגע. לא התכוונתי לפגוע או לעורר כעס כזה שמתבטא בתשובה שלך.אני מצטער.
כל טוב.

אני לא בטוח שכל מי שקורא כאן וגם מי שכותב את התגובות יודע על הלימודים במסורת הגלוג.זה מה שלטענת בוצ'לר הוא למד בדהרמסלה.

אני קצת אספר, אולי זה יענה על כמה מהדברים. אחד המנזרים הגדולים ביותר שהיו בטיבט של הגלוגקפה הוא מנזר סרה מיי. הוא שוקם ונמצא כיום בדרום הודו.

תוכנית הלימודים שם היא בין 20 ל-25 שנה. והיא בנוייה כך. זאת אומרת שמי שעוזב אחרי שנתיים או שלוש או אפילו שבע שלא יתפלא אם לא קיבל את כל התשובות והבין הכל.

בנוסף, סדר היום הוא אותו הדבר מידי יום ונראה כך: בשעות הבוקר עד הצהריים יש לימודים פרונטליים. התלמיד יושב בכיתה ומקבל את הלימוד מהמורים. לאחר מכן בזמן הצהריים עד אחה''צ התלמיד יושב בחדרו, לומד את החומר, מנסה להבין אותו, מהרהר עליו , בוחן אותו, מודט עליו.
ולאחר מכן, בחלק האחרון של כל יום, מידי יום, במשך 20 שנה, הם יוצאים למגרש הפולמוסים ומבלים שם 4 שעות. 4 שעות מידי יום במשך 20 שנה שבהם הם מתפלמסים אחד עם השני באמצעות ההיגיון וחוקי הלוגיקה.

אחד הדברים שחידש לאמה צונגקפאה, שמוזכר בכתבה, הוא הנושא של הפולמוסים. הוא הכניס את זה עמוק עמוק. במנזרים לומדים 5 ספרים עיקרים. אחד מהם, הוא פראמנה. שזה אומר לימוד על לוגיקה בודהיסטית.

בסופו של דבר, חוייות ותובנות שקשורות לאמת האולטימטיבית יהיו במדיטציה ולא בלימוד אבל לאמה צונגקאפה הגדול, מי שממנו התחיל זרם הגלוג, אמר שאפשר להגיע רחוק מאד באמצעות הלוגיקה.

דבר אחרון, למרות שיש עוד הרבה הרבה מה לכתוב, בכתבה מצויין המושג מי שנכנס לזרם. חבל שלא כתוב על כך שמדובר על אנשים שהייתה להם חוויה רוחנית מדהימה ויוצאת דופן שנקראת ראיית ריקות ישירות. חבל שלא כתוב פה קצת יותר על ריקות. זה היה עוזר להבין קצת יותר כמה דברים.

ולעניין העצוב. הבודהה ישב כ-50 שנה ולימד איך מוצאים אושר אמיתי (בר קיימא) ואיך מחסלים כל סבל (את כל הסבל). זה מה שהוא בא ללמד.

עכשיו כשקם מישהו ואומר שלדעתו הבודהה טעה, אז הוא בעצם אומר לאחרים, תשמעו הדרך הזאת לא בטוח נכונה. וזה מה שעצוב. כי הדרך באה לחסל כל סבל ולהביא כל אושר, ובגלל שאני לא רואה משהו בעיניים שלי או בגלל שאני לא מבין משהו לא אומר שזה לא נכון. זוהי טעות לוגית בסיסית.
יהיה יותר נכון להגיד, אני לא ראיתי, לא שמעתי, לא הבנתי עדיין אז אין לי ידיעה בטוחה שזה נכון.

אבל להסיק שאם לא ראיתי גלגולים אז איו גלגולים ולכן הבודהה טועה. זה שגיאה לוגית חמורה, שאנחנו, אנשי המערב, שלא התפלמסו במשך 20 שנה ופיתחו את ההיגיון והלוגיקה, לוקים בה בחסר.

כמו שאין לאף אחד הוכחה שיש גלגולים, גם אין הוכחה הפוכה שאין גלגולים. אבל כן אפשר לנסות להפעיל את ההיגיון ואת הלוגיקה שלנו.

וההיגיון אומר, שלהגיד שהתודעה נפסקת כשהגוף נפסק זה כמו להגיד שהנהג מת כשאנחנו רואים רכב מתקלקל ונהרס.
לא ככה?

זה מאד מאד חשוב להבין ריקות, זה לימוד עיקרי וחשוב מאד בבודהיזם.