- 25.
סמדר, 04/06/09 17:14
- 24.
-
- 23.
א ידידתך הקוסמית, 30/05/09 13:36
- 22.
מי שמחפש את מהותו העמוקה לוקח מקל ותרמיל ומתנתק מכל אלה ש''יודעים''
בכבוד, 27/05/09 07:31
כי רק שם ימצא את מה שהוא ''מחפש''.
זה אינו חיפוש זה בדיוק ההיפך מחיפוש.זה לחדול מחיפוש וזאת תחילת התבוננות במה שאינו דורש חיפוש.
אנחנו עצמנו.
התשובות כל כך קרובות אלינו.כל ה''מורים'' מצביעי דרך מנטרות וטכניקות מרחיקים אותנו מרחק רב מהמקור הכל כך צמוד אלינו.
רק בחיבור המוחלט הפיוס והקבלה של טבענו העמוק ביותר נגיע לשלווה שתחבר אותנו להיות יקומי בלתי מותנה שמאפשר חירות וצמיחה אמיתית.מעבר לכל הכוונה התניה או ערכיות או שיפוטיות.-
א. ידידת הדהרמה, 30/05/09 13:34
-
- 21.
- 20.
-
- 19.
שחר, 26/05/09 23:26
-
- 18.
בואי לרטריט באחוזת ניצן ותחזרי לעצמך
תמרה, 26/05/09 17:48
-
- 17.
אורית, 26/05/09 16:40
אומנם, אף פעם לא הלכתי לריטרטים, סדנאות וויפאסנה והספיק לי להתמלא מהמפגשים החודשיים עם ענת צחור, אבל לאחרונה גם אני חשה תחושות דומות לשלך. עייפות ''מלהבין'' , ''לקבל'' , ''לסלוח''... אבל מסתבר שאני לא יכולה אחרת ואולי בזה טמונה כוחה של הדרך.
ההתנהלות הופכת להיות אורח חיים.
את לא סבלנית כי כך צריך להיות אלא בגלל שזה מה שאת?
את לא כועסת על זה שעקף אותך בחוצפה כי עשית ויפאסנה רגע לפני אלא בגלל שאת ואני לא מכירות כבר דרך אחרת להגיב.
מה שאני מנסה לומר/לכתוב שזה בסדר כי זו דרכה של הדרך להראות את שני צדדי המטבע. הקושי שבהתמדה מביא אותי להעריך את אמונתי ודרכי - וזה בסדר! לא הכול תמיד צריך להיות נשגב ומופלא. לעיתי 'בסדר' = טוב.
בברכה,
אורית
aborit2@gmail.com
- 16.
- 15.
קשה להבין אם את צינית או בנה.כי בכנות עיסוקנו יש אולי הסבר.
בכבוד, 26/05/09 14:57
ליד המהות הרוחנית צמחה לה הבולשיט הרוחנית זאת שמדברת ועוסקת בתורות מורים קבוצות מנטרות מדיטציות וכל המושגים שנולדו רחוק רחוק מן המהות שקדמה לכל ולא ידעה שהיא כזאת.
כל תעשית ה''חיפוש'' היא השליה מאכזבת מתפקדת בתוך בועה תודעתית המתחזקת את עצמה בפמפומי מילים ''רוחניות'' ובאין ספור עיצה מסחרי.
הרצאות סדנאות קבוצות תמיכה שעוסקים רובם ככולם בוולגריזציה של החוויה הרוחנית.
החוויה הרונית אינה נלמדת ואינה מובילה לשום מקום היא חיבור בלתי אמצעי למשמעות המוחלטת של חיינו והם החיים עצמם.אין שאלות השוואתיות שיפוטיות של ימים כאלה או אחרים אין מצב טוב יותר מאחר אין חתירה לערכיות כל שהיא.יש ניסיון בלתי פוסק להפוך את המהות את היים למשמעות היחידה של ההיות שלנו.יחידת החיים המזעית ביותר דורשת מאתנו התיחסות מוחלטת לא יחסית לא מובנת לא נלמדת ולא נרכשת.
במקום להפנים מושגים וכלים השוואתיים ומולידים תסכול וחוסר הונים יש להתרחק מכל תורה המנסה להכניס לסד השוואתי את חוויתינו את הווית חיינו.
ברגע שהתודעה המשווה השופטת והמשנה נעלמת מתפנה מקום לקבל פיוס והיות חוויתי חופשי-
אני דווקא חווה שהיא כנה בכתיבתה ובסה''כ מתארת את התנודות הטבעיות שאנשים (ל''ת)בחיפושם הרוחני עוברים, כולל אותך., 26/05/09 23:42
-
האהבתי כולל אותך.היה חסר,שתוק.ולמה הם עוברים.ומה זה בדיוק ה''חיפוש'' הזה
בכבוד, 27/05/09 07:18
-
-
- 14.
סידהארטה, 26/05/09 10:38
אני חושבת שאני יודעת על מה מדובר.
לדעתי תמיכה של סנגהא כן יכולה לעזור- זה נותן המון השראה ועידוד בדרך.
הרבה פעמים כשמתרחקים מהדרך, בהתחלה זה לא נראה כל כך נורא, ואפילו יש סוג של הקלה, כי יורדת איזו שהיא התחייבות מהראש. אבל אחר כך, לאט לאט ההרגלים המזיקים שלנו חוזרים, בלי שאפילו נרגיש.
לפחות עבורי, כשאני עוברת תקופות של עצלות, אני חושבת איך החיים שלי היו נראים בלי הדהרמה- וזה הבדל מאוד משמעותי עבורי.
לא צריך ללכת לעשרות רטריטים בשנה. מספיק ללכת לרטריט טוב אחד בשנה- עדיף של מורה שלא מגיע לעיתים קרובות. עכשיו לדוגמא, הייתי ברטריט של צוקני רינפוצ'ה. היה נהדר מעבר למה שאוכל לתאר במילים
בהצלחה בדרכך -
- 13.
כתבה שכל אחד מרגיש שהוא חשב אמר או כתב אותה, ממש בגובה העיניים,
irmi1 , 26/05/09 01:48
- 12.
המלצה, 25/05/09 21:30
- 11.
- 10.
תצטרפי לגורוזפיט ותזרקי את כל הריטריטים
לוני, 25/05/09 17:36
- 9.
- 8.
- 7.
שחר, 25/05/09 15:28
- 6.
- 5.
יש ספר שעוד לא קראת- ''התורה האדם ומה שבינהם''/אדם סיני
אייל, 25/05/09 14:21
-
- 4.
- 3.
הילונת, 25/05/09 13:17
- 2.
קדחת יער, 25/05/09 13:07
- 1.
הטבע האמיתי שלנו רוצה גם לבטא את עצמו
חנה, 25/05/09 13:02
כל כך צחקתי כשקראתי את מה שאת כותבת
נראה לי כתבת את זה גם עלי גם אני בדרך הרוחנית הרבה זמן וגם לי יש את הנפילות שלי אני כבר יודעת מה לעשות כדי לצאת מהן אבל לפעמים לא בא לי לעשות כלום רק להתרגז
ולא נעים לי כי כולם יודעים שאני אדם רוחני
שקורא ולומד אז איך אני יכולה להתנהג ככה
אבל זהן שיש את הנסיגות האלה והטבע האמיתי
שלי שרוצה לפעמים לצאת החוצה ושלא יגבילו אותו ושלא יחסמו אותו באל לו לטבע שלי לפעמים להתפרץ ולשכוח את כל מה שהוא למד
אבל המזל שלי שזה לא קורה הרבה-
ורד, 25/05/09 16:12
-