אבל הדברים החשובים באמת הם כשרון, מקוריות ויצירתיות. האלבום החדש של "bat for Lashes" (שנקרא "two suns" - לא כפי שצוין בכתבה) הוא אחד הדיסקים היפים ששמעתי בשנים האחרונות. אפשר לאתר בו השפעות רבות - קייט בוש, הקיור, קרפטוורק, סקוט ווקר (שמתארח ברצועה מס 11 - ביצוע מחודש לשיר "The Big Sleep" שנכתב והושר לראשונה בסוף שנות השישים) - אך אין תחושה שנטשה קאן מעתיקה או "גונבת" מהאמנים האהובים עליה. היא הצליחה למצוא את שביל הזהב - פופ קליט שעשוי לקסום למאזיני גלגלצ לדורותיהם (האזינו לסינגל הראשון "Daniel") אך עמוק (מבחינת הטקסטים והלחנים) ומורכב מספיק בכדי לרתק מאזינים רציניים שאינם מוכנים להסתפק ב"מוזיקת רקע" שתתנגן בזמן שהם אוכלים, לוגמים קפה או תקועים בפקק בנתיבי איילון...

אם את ניו יורקית, בטח שמעת על כל מיני מעצבים שאף אחד לא שמע עליהם מחוץ לניו יורק. אז מה?