מילותיך נגעו בי עמוק ומיתרי הלב ניגנו לקריאת הניתוח והכתיבה שלך. הבנת לעומק את אלתרמן כפי שלא הרבה רואים בכתיבתו את שהצלחת להבחין בו מבין המילים.
ברשותך, אני רוצה להוסיף עוד שני דברים שעלו בי. נראה כי הביטוי 'עובר אורח' מתייחס גם לכך שאנו בעצם זמניים כאן בעולם, אך כל הקיים חיכה לך שתגיע והוא מציע לך מכל השפע שבו, ואתה רק צריך ללכת בשמחה ובפשטות את מי שאתה - את מה שלבך באמת חפץ.וכאן נכנסות לתמונה גם הכבשה והאיילת, שהינן חלק משמות השכינה הרבות, וכשהאדם מלטף/נוגע בהן ולבך 'יודע' כעת אותן, המשך הליכתו כבר תהיינה מאותו הניגון העמוק שבלב. אפשר גם להוסיף לכך שמאותו רגע ידיו כבר לא יהיו ריקות, הן יתמלאו (עירו הפנימית תתמלא) בשפע האין סופי של מי שהוא באמת - של הוויתו.
תודה לך שי על מה שכתבת והארת ובכך עזרת לנו להאיר עוד מהאור הפנימי שבנו כדי שנאירו גם לסביבתינו ביום קשה ודואב זה.